דניאלה גלבוע, התצפיתנית ששוחררה בשבוע שעבר משבי חמאס, התייחסה היום (ראשון) לראשונה באינסטגרם לחטיפה, לשבי ולשחרור. "התפללתי על הבנות שאיתי, תודה לחיילים שמסרו את נפשם", כתבה בין השאר.
View this post on Instagram
היא הודתה ל"אנשים שבמשך שנה ושלושה חודשים תמכו במשפחה שלי, שלא עזבו ולא התייאשו או איבדו תקווה לרגע".
גלבוע התייחסה לסרטון שהפיץ חמאס שבו ניסו לרמוז למותה בשבי: "תודה שחיכיתם לי, תודה שלא האמנתם לשמועות הנוראיות, תודה שהמשכתם להתפלל בשבילי במשך כל התקופה הזו, זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי לפני שנחטפתי. לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז במקום התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת".
"התפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן. לא יכולתי לאחז בביטחון שאולי ייתן לי הצבא ואולי יבוא להגן עלי, לא יכולתי להיאחז בביטחון שאולי תיתן לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילים. לא יכולתי להיאחז באותו רגע גם בבנות הבודדות שהיו חמושות. ידעתי שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה האמונה", היא סיפרה על רגעי האימה בבוקר 7 באוקטובר.
"אתמול בבוקר קראנו אני, קרינה, נעמה, לירי ואגם את ברכת 'הגומל' בבית הכנסת. לרגע הזה חיכיתי מהיום ששרדתי את 7 באוקטובר - להודות לה' שכנגד כל הסיכויים הציל אותנו מהדבר הנורא מכל".
"לפני שמונה ימים, אחרי 477 ימים בשבי, נפגשתי סוף סוף עם האהובים שלי, עם המשפחה שחשבתי עליה ודאגתי לה יותר משדאגתי לעצמי. עם האנשים שהיו איתי שם אומנם לא פיזית אבל בלב, שלא ויתרו ועשו הכול כדי שאחזור. הם חיזקו אותי כל הזמן אפילו בלי שהם ידעו. תודה לכם משפחה יקרה שלי, תודה לכם חברים וחברות אהובים שנלחמו עלי עד שאחזור".
על בן זוגה בשבע השנים האחרונות אמרה: "תודה לך רועיקו שלי, אהבת חיי שנתן לי כוח כל כך גדול מרחוק. היית בא לי בחלומות, במחשבות שלי כל שעה ביום. היינו יותר משנה ביחד בלב וברוח. אני אוהבת אותך".
גלבוע הודתה גם לחיילי צה"ל ש"נלחמו באומץ לב ענק, ולאלו שמסרו את נפשם במטרה אחת גדולה מול העיניים: למצוא ולהחזיר את כולם הביתה".
כמו שאר החטופים שחזרו, הדגישה גלבוע את הצורך הדחוף להחזיר הביתה את כל שאר החטופים - מי לשיקום ומי לקבורה: "אסור לוותר עכשיו, זה עוד לא נגמר כי יש עדיין אנשים שצריכים לחזור ומי כמוני יודעת שאתם, עם ישראל, אלה שנלחמים בכל הכוח נותנים להם את התקווה הקטנה בחושך הגדול".