מהומה בדיון הבוקר (רביעי) בבג"ץ על חוק הגיוס: פעילה בארגון אימהות בחזית, נעמדה על כסאות בית המשפט וזעקה בפני השופטים: "איך יכול להיות שיש רק חלק מהציבור שנוטל בעול ומסכן את החיים שלו?! אני רוצה שהחרדים גם יגויסו. לא יכול להיות שאתם מסכנים ילדים בני 18 שולחים אותם לעזה וללבנון מה קורה פה?? אתם הורגים את המדינה הזו. נמאס לי כבר לחיות ככה! לא יכול להיות ציבור פרזיטי שלא תורם את חלקו! אתם מפוררים את המרקם החברתי של המדינה הזו".
במהלך דבריה הקהל בדיון מחא כפיים, ומשמר בתי המשפט ניסה להוציא אותה החוצה, תוך כדי שהיא נאבקת בהם ומבקשת להשמיע את קולה, כשהיא נסערת ודומעת. השופטים ניסו להרגיע את הרוחות, ועל אף שאסור להתפרץ לדיון בבית המשפט – יחסית נהגו בקור רוח ולא מיהרו לקטוע אותה. כעבור כמה דקות הצליחו במשמר בתי המשפט להוציא את הפעילה, תמר שיינפלד לוי, שעתרה בסבב הקודם נגד חוק הגיוס יחד עם אימהות נוספות מארגון אימהות בחזית.
הדיון בבג"ץ עוסק בעתירות שהוגשו בדרישה לגייס את כלל תלמידי הישיבות החייבים בגיוס. בפתח הדיון נזף השופט נעם סולברג במדינה על המועד המאוחר שבו הגישה את עמדתה, וכינה את הנתונים שהציגה לגבי כמו המלש"בים החרדים שלא גויסו– 'מזעזעים'. "קראנו את התשובה שהוגשה לא לשביעות רצוננו, לפנות בוקר. בין היתר מה שקראנו – באפשרות צה"ל לקלוט 4,800 בני ישיבות לשנת הגיוס הנוכחית, בשנה הבאה – 5,760 ולאחר מכן ללא הגבלה. קראנו והזדעזענו שמספר בני הישיבות שלא גויסו, לפי הנתונים שהמדינה הגישה, הוא 80,000".
הדיון נערך היום בצל דיווחים מאתמול כי שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ניסה למנוע את פרסום הנתונים באשר להיקפי הגיוס שהצבא יוכל לעמוד בהם בשנים הבאות בתשובתה של המדינה לבג"ץ. את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן לישראל, תנועת ישראל חופשית וארגון אמא ערה.
לפי הנתונים שהציגה המדינה, במהלך השלישון הראשון של שנת הגיוס הנוכחי – כלומר יוני -עד סוף אוקטובר 2024, התגייסו 916 מלש"בים שנחשבו לפי חוק שירות הבטחון כבני הציבור החרדי. כמו כן נשלחו בסך הכל 10 אלף צווים עד כה, והיעד שהציבה המדינה לסוף שנת הגיוס הנוכחית – הוא 4,800 בני ישיבות שיגויסו. עו"ד שמייצג את המדינה מטעם הפרקליטות, אבי מילקובסקי הודה כי: "הנתון של 916 המתגייסים הוא נמוך ממה שהיה מצופה מהמדינה לבג״ץ ולכן זה יצריך את הגברת המאמצים. המדינה הציבה לעצמה יעד של 4800 עד לסוף שנת הגיוס הנוכחית, סוף יוני. אנחנו כרגע רחוקים מהיעד הזה אבל אנחנו עושים מאמצים בשביל זה".
השופטת דפנה ברק ארז שאלה אותו: "אנחנו נמצאים באמצע שנת הגיוס. ז״א צווים שיוצאים עכשיו, יגיע לידי אכיפה ביולי 2025. ולכן זה עוד יותר מפחית את ההסתברות שתצליחו לעמוד ברף של 4,800. למה שלא תוציאו את כל הצווים עכשיו? איך תגיעו ככה ליעד שהצבתם?".
עו"ד מילקובסקי השיב כי "כל עיסוק בהוצאת צו גיוס מצריך משאבים של גורמי כוח אדם" וכי הטיפול בכל הצווים מוביל לצוואר בקבוק. השופט סולברג פנה לעו"ד מילקובסקי: "אי אפשר להקל ראש במאמצים שנעשים. אבל ההתייחבות שלכם ל-4,800, נראית לפי מה שאתם אומרים לא ריאלית". מיליקובסקי ניסה להשיב, ואמר: "כבודו..." וזה קטע והשלים את מילותיו: "צודק".
השופטת ברק ארז שאלה מה יקרה אם המדינה לא תעמוד ביעד הגיוס שהציבה לעצמה לשנה הנוכחית, והאם בשנה שלאחר מכן תגדיל את היעד שהציבה לעצמה – באופן מצטבר בהתאם לכמות שלא גייסה. עו"ד מילקובסקי השיב: "אין לי תשובה לתת. המטרה כרגע לעמוד ב-4,800". השופטת ברק ארז ענתה לו: "על זה נאמר במקורותינו, סוף מעשה במחשבת תחילה". השופט סולברג הוסיף: "אם הצבא ערוך לקלוט 4800 בשנה הזאת, צריך לעשות כל וכל החל מעכשיו כדי לא להחמיץ אף חייל". תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל שנכח בדיון, השיב לשאלת בית המשפט: אם לא נעמוד ב4800 בשנים קדימה, נצטרך להעמיס לשנה הבאה נוספים, אבל לא במאה אחוז כי יש צווארי בקבוק בדרך".
עו"ד מילקובסקי הוסיף: "הצורך בגיוס הוא מיידי דחוף וחלק מעקרון השוויון, אבל זה צריך להיות באופן מעשי מבחינת הצבא. היועצת המשפטית לממשלה עוקבת אחרי זה בהשקעת משאבי זמן עצומים וגם הצבא כולם מחויבים לכך".
עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון התייחס לדיווחים אתמול על כ"ץ וטען בפני השופטים: "שר הבטחון בזמן מלחמה מורה שלא לומר אמת לביהמ"ש העליון.להונות ולשקר את בגץ. יש פה תעשייה שלמה של שקר". השופטת ברק ארז השיבה לו כי בסופו של דבר המסמכים הונחו בפני בית המשפט, ושהמדינה הגישה את עמדתה.
שרגא התייחס לטענות שבעתירה. "כל המשחק פה הוא קניית זמן. ב-27 שנים האחרונות, מאז בגץ רובינשטיין שאסר על שר הביטחון לפטור בני ישיבות מגיוס בלי חקיקה ראשית – התנועה לאיכות השלטון עותרת בסוגיות האלה. עד שנגמור פה את העתירה יהיה פה חוק גיוס חדש. זה ברור. לכן הדיון הזה סרק". הוא הוסיף: "כשהצבא מספר שהוא כורע תחת הנטל – הם לא עושים דבר כדי להקל את הנטל. להפך הדבר היחיד שהם מנסים לקדם זה הכבדת הנטל. להעלות את גיל הפטור. אנשים הולכים ונשחקים במילואים. הילדים שלי עשו 400 ימי מילואים. כי צהל דואג לשוויון בנטל? אף אחד לא. מה הצורך האמיתי? 3,000?? זה מה שצהל צריך? צהל איבד למעלה מ-800 לוחמים ובנוסף פצועים. משמע הצבא איבד אוגדה. אז מה זה 3,000? אין יותר עתודות כוח אדם במדינה הזו! זה בלוף אחד גדול להגיד שהצבא מסוגל לקלוט רק 3,000. כבודו – אם הם באמת רוצים לגייס, וטוענים שלא יכולים יותר, שינוחו מגיוס חילונים במשך שנה -ושיגייס רק חרדים".
גם עו"ד חגי קלעי מטעם העותרת "ישראל חופשית" טען נגד הנימוק של הצבא באשר לחוסר יכולת לשלוח יותר צווי גיוס. "הטענה שאין משאבים לקיים את צו הראשון? עושים את זה כלפי כל הציבור הרי. תכשירו עוד קורס של מאבחנים פסיכוטכניים אם זה מה שצריך". הוא טען כי יש לאכוף את הדין ולגייס את בני הישיבות, ושמי שאין לו פטור – צריך לקבל את הסנקציות הקבועות בדין, לרבות איסור יציאה מהארץ. עו"ד שייצג את העותרות מארגון "אמא ערה", גלעד ברנע, קבל במהלך הדיון על כך שאין שום דיון שהתקיים בממשלה על מנת ליישם את פסק הדין של בג"ץ מיוני האחרון, לפיו המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות בהיעדר מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין ביניהם ליתר המיועדים לשירות.
במהלך הדיון התגלה כי מתוך 3,000 צווים שנשלחו השנה לגיוס – התגייסו 79 מלש"בים המגודרים בני ישיבות – ושמתוכם 37 בלבד התגייסו לשירות קרבי.
עו"ד שמייצג את איגוד הישיבות, שמואל הורביץ, טען בפני השופטים כי הוא לא בטוח "שאם היה מדובר בציבור אחר השאלה היתה מגיעה לדיון", ונתן דוגמה – מה היה קורה אם מדובר היה בגיוס עולים חדשים. השופטים התרתחו מהרמיזה של עורך הדין. השופט דוד מינץ: |יש שוויון בכלל בעניין הזה? מדובר כאן בעשרות אלפי אנשים. אנחנו לא בדף נקי, אנחנו מדברים היסטוריה של העניין זה אפשר לומר עשרות שנים", השופט נעם סולברג תקף גם הוא: "אני מתקשה שלא לאבד את המזג. נאמרו כאן דברים קשים". השופטת דפנה ברק ארז אמרה ביחס לטיעוניו של הורביץ: "הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות. זה אותו טיעון שנשמע 30 שנה אבל אנחנו לא באותו המצב, כעת יש מלחמה".
מלבד הרגע שבו התפרצה הפעילה מתנועת אמהות בחזית, היה עוד רגע שסימל כמה סוגיית השוויון בנטל עמוקה בחברה הישראלית. עו"ד אליעד שרגא מחה על טענות המדינה על המאמץ שהיא עושה לגיוס בני הישיבות. "המדינה מספרת סיפורים, 30 שנה אני שומע את הטענות שלהם. 'עושים כמיטב יכולתם'. זה מרגיז כבודו. יש לי ילדים בצבא" פנה לשופט סולברג, שביקש ממנו לחדול להתפרץ למהלך הדיון אחרי שסיים את טיעוניו. השופט סולברג השיב לו: "גם בית המשפט בתוך עמו הוא יושב". עו"ד מילקובסקי שמייצג את המדינה הצטרף לשיח שלהם ואמר: "אני מבין לליבו של עו"ד שרגא", ואילו השופטת ברק ארז אמרה לכל הנוכחים: "הניחו כי משני עברי השולחן יושבים שופטים ועורכי דין שהם גם חלק מהמצב".