כבוד אחרון: שירי, אריאל וכפיר ביבס הובאו היום (רביעי) למנוחת עולמים, לאחר השבתם משבי חמאס ברצועת עזה במהלך סוף השבוע האחרון. המוני בני אדם הגיעו ללוות את מסע הלוויה, שיצא מראשון לציון ליישוב צוחר שבמועצה האזורית אשכול. ירדן, אביו וסבו קראו קדיש ולאחר מכן הונחו זרי האבל. בהמשך נישאו הספדים, ובהם של ירדן ביבס שאמר: "מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם".
"אנחנו רואים ושומעים אתכם, מתרגשים ומתחזקים מכם. את מסע הלוויה מלווים המוני עם ישראל", מסרה הבוקר משפחת ביבס. "ירדן מוסר שהוא מתנצל שלא יכול לרדת ולתת חיבוק לכל אחד ואחת מכם, מייחלים ליום שבו נוכל שוב להתייחד ברגעי שמחה ולא עצב". לבקשת המשפחה, הלוויה תהיה מצומצמת ופתוחה למוזמנים בלבד.
ההספדים ממסע הלוויה של בני משפחת ביבס
13:20 הספדן של חברותיה הטובות של שירי, מניר עוז: "סמל לאכזריות הבלתי נסלחת של חמאס"
דלית רם אהרון וסתיו קוניו, חברותיה של שירי, ספדו לה, לאריאל ולכפיר: "שירי, בארץ ובעולם את סמל לאכזריות הבלתי נסלחת של החמאס. עבורנו את שירי, חברה טובה שאנחנו מאוד אוהבות ויותר לא נזכה לראות. במשך 16 חודשים קיווינו והאמנו שתחזרו אלינו - את, אריאל וכפיר. אנחנו עדיין מסרבות להאמין שאנחנו נפרדות ממך, זה לא היה צריך להיגמר כך".
"אנחנו רוצות שתדעי שירי שלנו, שהאהבה והדאגה אלייך קירבה בינינו ויצרה חברות מופלאה שמחיה אותך יום-יום. את תמיד איתנו בכל רגע ואנחנו מרגישות את האהבה שאת שולחת שם מלמעלה. משפחות ביבס וסילברמן האהובות - הלב איתכן. דנה וירדן היקרים - תדעו שאנחנו נישאר פה לצדכם לכל דבר ותמיד נהיה הכתובת המחבקת שלכם והמשפחה המורחבת מניר עוז".
"עכשיו, זה הזמן להיפרד למרות שכל חלק בגוף ובנפש מסרב, שלושתכם תחסרו לנו מאוד. נוחו על משכבכם בשלום, שירי, כפיר וארילולו. תנו חיבוק גדול להורייך יוסי ומרגיט ולכל האהובים שלנו שם. ותנו לנו את הכוחות שם מלמעלה להתמודד עם הכאב העצום הזה. אוהבות אתכם תמיד, סתיו ודלית".
13:10 - ההספד של עופרי ביבס: "אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים ייחקרו. היו יכולים להציל אתכם והעדיפו נקמה. אנחנו הפסדנו - תמונת הניצחון שלנו כבר לא תקרה"
עופרי ביבס, אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר, ספדה: "את המילים האלו אני כותבת בראש כבר למעלה שנה. אי הוודאות, החרדה והדאגה אליכם לא נתנו מנוחה למחשבות אבל בכל פעם שהראש התחיל לנסח גירשתי את המילים בכוח. בכוח האהבה אליכם ולירדן, בכוח התקווה שתשובו. ועכשיו אני עומדת פה מולכם. לא כך קיוויתי לפגוש אתכם שוב. איך מתחילים להיפרד?"
"כבר 16 חודשים שאני מדברת ומספרת עליכם בכל מקום. זה תמיד כאב והגביר את הגעגוע אבל לספר עליכם גם השאיר אתכם נוכחים, חיים. איך יכול להיות שאתם כבר לא? שירי, איך יכול להיות שלא נקבע שוב לפיקניק בשבת? שלא נתמוגג שוב לראות את אריאל רץ לתואם לחבק ולנשק? שלא נצחק על ירדן ונדאג לו ביחד? שלא תעבירי לי עצות ובגדים מכפיר שגדל לאפיק שלא זכיתם להכיר? איך לקחו מאיתנו שנה שלמה של חוויות וזיכרונות יחד? איך אפשר לדמיין עתיד בלעדיכם? איך לקחו לנו אתכם?"
"16 חודשים מאז אותה שבת נוראית ושום דבר עדיין לא נתפס, כלום לא אמיתי והכל עדיין חסר הגיון. שירי, היית בת הזוג המושלמת לירדן. לא יכולתי לבקש טובה יותר עבורו. אוהבת, רגישה, דואגת, מפנקת, מרגיעה. את הכוחות שאת הטענת בו כל השנים, אנחנו עכשיו שואבים דרכו. אל תדאגי לו. הוא חזק ומדהים ועדיין מצחיק. ואנחנו נשמור עליו. מבטיחה. לולי, כמה אני מתגעגעת. לביישנות, לשובבות, למתיקות, לחיוך. לראות אותך עם תותו שלך. כמה אתה חסר לה. כמה דמיינו אתכם גדלים יחד, רחוק עד לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה. כפיר, לעולם לא תהיה נחמה על שלא היה לי יותר זמן איתך. לא הספקנו כלום. אפילו מתנה לגיל שנה לא זכיתי לקנות לך".
"אני אזכור אתכם תמיד, לא תשכחו לעולם. אתם אצלי בראש ובליבו בכל פעם שאני מביטה בתואם, נגב ואפיק. בכל פעם שאראה תחפושת באטמן או אשמע צחוק של תינוק. וככה אני רוצה לזכור את שלושתכם - מאושרים, צוחקים, משפחה. אנשים רבים מבקשים מכם סליחה, מירדן, מאיתנו. אך האשמה לא עליהם. האסון הזה לא היה צריך לקרות. לא הייתם צריכים להילקח והייתם צריכים לחזור בחיים. סליחה משמעותה קבלת אחריות ומחויבות לנהוג אחרת, ללמוד מטעויות. אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים יחקרו, וכל בעלי התפקידים יישאו באחריות. האסון שלנו כעם ושלנו כמשפחה לא היה צריך לקרות, ואסור, אסור שיקרה שוב. יכלו להציל אתכם והעדיפו נקמה. אנחנו הפסדנו. תמונת הניצחון שלנו כבר לא תקרה. המאבק שלנו מול האויבים יהיה לנצח אבל אנחנו חייבים תמיד לקדש חיים, אהבת אדם, כבוד המת ולא להשאיר אף אחד מאחור. אחרת הפסדנו את מי שאנחנו".
"לולי ופירפיר, העולם הכיר אתכם באופן הטרגי ביותר, אבל אני מבטיחה שנעשה הכול כדי שהזיכרון שלכם ומכם יהיה כזה שלתמימות, אהבה וטוב. בדיוק כמו שאימא שירי ואבא ירדן גידלו אתכם. מבטיחה לעשות טוב בשמכם. אוהבת ומתגעגעת לעד".
13:00 - ההספד של אחותה של שירי: "אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה, והבנה"
דנה סיטון סילברמן, אחותה של שירי ודודתם של כפיר ואריאל ספדה לאחותה והילדים. "בז, לולו ופורפור. שנה שלמה שאני מכינה את עצמי לרגע הזה, אבל שום דבר לא יכול באמת להכין אותי מספיק טוב לרגע הפרידה מכם. בז, זה הכינוי של שירי מאז שאנחנו ילדות, כבר סיפרתי כמה חיכינו להיות דודות, אני ושירי החלטנו שייוולדו לנו ילדים אסור שהם יקראו לנו בשם הפרטי - רק דודה. וכך היה".
"אני ושירי גדלנו בבית של אהבה, חמלה, והבנה. אבא ואימא גידלנו אותנו להיות נשים חזקות, לאהוב את האחר ולכבד את השונה. כשהיינו ילדות, אני הייתי האחות המעצבנת, שירי תמיד הייתה התמימה והמתוקה, שירי רצתה לנקות את השולחן - אני נשכבתי עליו. שירי רצתה לראות טלוויזיה - אני בדיוק הייתי חייבת לפצוח בריקוד מולה. אני מודה שקצת התעללתי בה ותמיד חיכיתי לתגובה שתבוא, למה את לא מחזירה לי? שאלתי אותה. ושירי הייתה אומרת 'חכי חכי שאני אהיה יותר גדולה אני אחזיר לך'. לפני כמה שנים הזכרתי לה שאני עדיין מחכה".
"כשהגיעו הילדים, סיפרתי לה על מה שהם עושים לי והיא אמרה 'רואה? עכשיו הם מחזירים לך על כל מה שאת עשית לי'. כשאני ושירי היינו אוספות את הילדים מהגנים, היינו ישר באות לבית של אימא ואבא, פותחות את הדלת והם - רצו מיד לחבק ולנשק את הנכדים והולכים איתם. אני ושירי היינו מסתכלות אחת על השנייה ואומרות 'טוב, אז נראה לנו שאנחנו מיותרות פה'. ככה הם אהבו את הנכדים שלהם. אהבה מיוחדת שכזאת. עכשיו בז, את פה לידם, איתם, אז אני לא דואגת".
12:44 - ההספד של ירדן ביבס: "מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם"
ירדן ביבס ספד לאשתו וילדיו בבית העלמין, כשכיפה כתומה על ראשו. "אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך 'מי אמור'. זה היה ממש בתחילת הקשר שלנו, אמרת לי לקרוא לך ככה רק אם אני יודע בוודאות שאני אוהב אותך ולא להגיד סתם. אז לא אמרתי את זה, כי לא רציתי שתחשבי שאני ממהר להגיד 'אני אוהב אותך'. אז שירי, אני אגלה לך שאהבתי אותך כבר אז כשאמרתי לך 'מי אמור'", פתח ירדן את דבריו שכוונו לאשתו שירי.
"שירי, אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך. שירי, את הכול בשבילי", המשיך ירדן. "את האישה והאימא הכי טובה שיש, שירי את החברה הכי טובה שלי. מישמיש, מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו. איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך?". הוא הזכיר את בוקר 7 באוקטובר, ואמר: "את זוכרת את ההחלטה האחרונה שלנו? בממ"ד שאלתי אותך אם 'נלחמים או נכנעים', אמרת לי נלחמים - אז נלחמתי".
"שירי, אני מצטער שלא הצלחתי להגן עליכם. אם רק הייתי יודע מה יקרה לא הייתי יורה", המשיך ירדן. "אני חושב על כל מה שעברנו ביחד, ויש כל כך הרבה זיכרונות טובים. אני זוכר את הלידות של אריאל וכפיר. אני זוכר את הימים שהיינו יושבים בבית או בבית קפה לבד ומדברים הרבה. על הכול מהכול. זה היה כיף, אני מתגעגע לזה וזה חסר לי. הנוכחות שלך חסרה לי מאוד".
"שירי, אנשים אומרים לי שהם תמיד יהיו לצידי, אבל הם לא את. אז בבקשה תישארי לידי ואל תלכי רחוק", הוסיף ירדן. "שירי, זה הכי קרוב שאני אליך מאז ה-7/10 ואני לא יכול לנשק ולחבק אותך וזה שובר אותי. שירי בבקשה תשמרי עלי. תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה. מישמיש אני אוהב אותך".
בהמשך ההספד, ירדן דיבר לילדיו כפיר ואריאל ז"ל. "צ'וקי, אתה הפכת אותי לאבא. אתה הפכת אותנו למשפחה.
אתה לימדת אותי מה באמת חשוב בחיים ועל אחריות. ביום שנולדת אני התבגרתי ברגע אחד בזכותך, אתה לימדת אותי כל כך הרבה על עצמי ואני רוצה להגיד לך תודה. אז תודה אהוב שלי".
"אריאל, אני מקווה שאתה לא כועס עלי שלא הצלחתי להגן עליכם כמו שצריך ושלא הייתי שם בשבילכם. אני מקווה שאתה יודע שחשבתי עליך כל יום וכל דקה. אני מקווה שאתה נהנה בגן עדן. אני בטוח שאתה מצחיק את כל המלאכים עם השטויות והחיקויים שלך. אני מקווה שיש מלא פרפרים שאתה יכול להסתכל עליהם כמו שעשית בפיקניקים שלנו. צ'וקי, תיזהר כשאתה יורד מהענן שלא תדרך על טוני. תלמד את כפיר את כל החיקויים שלך ותצחיקו את כולם שם למעלה. אריאל, אני אוהב אותך 'הכי בעולם תמיד בעולם', ממש כמו שאתה היית אומר לנו".
"פופיק, לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת. אני זוכר את הלידה שלך, אני זוכר שבאמצע הלידה המיילדת עצרה הכול ואנחנו נבהלנו, פחדנו שקרה משהו, אבל זה היה רק כדי להגיד לנו שיש לנו עוד ג'ינג'י. אימא ואני צחקנו ושמחנו. הכנסת עוד אור ואושר לבית הקטן שלנו. באת עם הצחוק והחיוך המתוק והכובש שלך ואני התמכרתי בשנייה".
"אי-אפשר היה שלא לנשנש אותך כל הזמן. כפיר אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב, אבל חשוב לי שתדע שאני אוהב אותך מאוד ואני מתגעגע אליך מאוד. אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק, אני מתגעגע למשחקים שלנו בבוקר כשאימא הייתה מבקשת שאני אשמור עליך לפני שאני הולך לעבודה. כל כך אהבתי את הרגעים הקטנים האלה, והם חסרים לי היום יותר מתמיד. כפיר, אני אוהב אותך הכי בעולם תמיד בעולם".
12:40 - אבינועם בלומנקרנץ בשם קיבוץ צאלים: "טבח שמחק באבחה אחת 3 דורות במשפחה"
אבינועם בלומנקרנץ ספד בשם קיבוץ צאלים, שבו גדל ירדן ביבס. "כל כך הרבה מילים יש בעולם, ובשפה העברית אין מספיק מילים שיוכלו לתאר את הטרגדיה התנ"כית הזו, ואת הזוועה שאנחנו עוברים ב-509 הימים האחרונים", אמר. "ירדן, שירי, אריאל וכפיר מגלמים את המסירות ההורית, האימא המגוננת, התום והטוהר מחד ומאידך את המחדל הנורא, ההפקרה הזוועה והתגלמות הרוע המוחלט של חמאס".
"הטבח הנורא הוא טבח רב-דורי שמחק באבחה אחת שלושה דורות של המשפחה", המשיך בלומנקרנץ בבית העלמין. "נקמת ילד קטן לא ברא השטן. עופו גוזלים חתכו את השמים טוסו לאן שבא לכם. אף נשר לא יפחיד אתכם. אימא שומרת עליכם, אימא איתכם. ואתה, ירדן, אנחנו כולנו נדאג שלא תישאר לבד בקן".
12:32 - ירדן, אביו וסבו קראו קדיש
ירדן, אביו וסבו קראו קדיש על שירי, אריאל וכפיר ז"ל בבית העלמין. לאחר מכן הונחו זרי האבל על הקברים הטריים. שירי, כפיר ואריאל ייטמנו בארון אחד: "יישארו צמודים וקרובים כמו ששירי עטפה אותם באותו יום ארור".
12:18 - החלה ההלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס
קיבוץ ניר עוז ומטה משפחות החטופים הודיעו כי שירי, אריאל וכפיר ביבס מובאים למנוחות. בשם מדינת ישראל יניחו ורדה פומרנץ, ראש אגף משפחות, ויעל גורן חזקיה, ראש אגף ממשל וקשרי חוץ במנהלת החטופים זרים על קבריהם של שירי, כפיר ואריאל ז"ל. בשם צה”ל תניח זר מלוות המשפחה דבי ואביטל, בשם ארגון נפגעי פעולות איבה יניח אייבי מוזס זר זיכרון.
זרים נוספים יונחו בשם מטה משפחות החטופים, בשם המועצה האזורית אשכול, בשם קהילת קיבוץ ניר עוז, בשם קהילת קיבוץ צאלים ובשם קהילת קיבוץ ישע. "כאבנו גדול, ליבנו עם המשפחה. יהי זכרם ברוך", נמסר מקיבוץ ניר עוז.
11:07 - מסע הלוויה של משפחת ביבס מתקרב לבית העלמין
מסע הלוויה של שירי ביבס וילדיה אריאל וכפיר ז"ל, מתקרב לבית העלמין ביישוב צוחר שבחבל אשכול. במהלך מסע הלוויה סימן ירדן "לב" לקהל המנחמים מתוך הרכב.
08:57 - עפרי ביבס: "לא נקום ולא נשתקם עד שאחרון החטופים בבית"
עפרי ביבס-לוי, אחותו של ירדן, הודתה ברשתות החברתיות לציבור שהגיע ללוות את מסע הלוויה. "דרך החלון היום אני רואה מדינה שבורה. לא נקום ולא נשתקם עד שאחרון החטופים בבית. תודה לכולם", כתבה.
08:30 - נטע הגיעה מהצפון כדי ללוות את משפחת ביבס: "להיות חלק מהפרידה"
נטע הגיעה מהצפון כדי לחלוק כבוד אחרון לבני משפחת ביבס שמובאים למנוחות, כשהיא אוחזת בדגל ישראל ובדגל כתום. "יצאתי לדרך הבוקר ב-04:30, ראיתי שאני לא מצליחה להירדם וירדתי דרומה. רציתי להגיע לכאן, כמה שיותר קרוב לעוטף, כדי להיות חלק מהפרידה הזאת", היא סיפרה. "השלישייה הזו התנחלה בלב שלי, אני מאמינה שבלב של כולנו. "זה סוף מר, במיוחד כשזוכרים את המבטים של הקטנים האלו והאימא שלהם".
שונטל הגיעה ללוות את בני משפחת ביבס מאשקלון. "עברנו שנה ו-4 חודשים עצובים וכואבים מאוד, אבל היום זה היום הכי קשה", אמרה שונטל, כשהיא עטופה בדגל כתום. "זה לא נתפס, אי אפשר לעכל את זה. אני אישית חיה את זה כל רגע, כל יום וכל לילה. אני לא מצליחה להתנתק מזה", סיפרה. "רציתי להגיע ולחבק אותם מקרוב, ולמסור את תנחומיי לירדן ולמשפחה. אני רוצה לאחל לו שהוא יצליח להתאושש גם מהשבי שהוא היה בו וגם לקלוט ולהבין את הטרגדיה הנוראה. הטרגדיה שלו היא הטרגדיה של כולנו".
07:45 - בהשתתפות המונים עם דגלי ישראל ובלונים כתומים: החל מסע הלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל
07:30 - אלפים ממתינים ליציאת מסע הלוויה של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל בראשון לציון, משם הוא יתחיל
- 07:45 - חברה קדישא ראשל"צ, רחוב העם 1/גן הבנים ראשל"צ
- 08:00 - מחלף ראשונים, בעלייה לכיוון כביש 431
- 08:15 - גשר מחלף יבנה
- 08:30 - גשר עד הלום/צומת ניצנים/צומת סילבר
- 08:45 - צומת יד מרדכי
- 09:00 - צומת ניר עם
- 09:15 - צומת שער הנגב (הקשות)
- 11:30 - שידור ההספדים מטקס הלוויה לקהל הרחב
גם בכנסת דורשים לכבד את זכרם של שירי והילדים. בשל מסע הלוויה, חה"כ נאור שירי פנה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה בבקשה לדחות את כל הדיונים המתקיימים ביום רביעי בכנסת. "מצופה מהכנסת לגלות רגישות ולהתאים את סדר יומה למציאות הכואבת הפוקדת את החברה הישראלית", נכתב בפנייה.
