בית המשפט המחוזי הפך אתמול (רביעי) את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, וקבע בפסק דין תקדימי כי ההורים שגידלו את הילדה סופיה, יקבלו עליה משמורת ושהיא תישאר בחזקתם. המשמעות היא שהאישה שילדה את סופיה ונשאה אותה ברחמה, ובן זוגה, אשר גידלו אותה מהרגע הראשון אך אין להם קשר גנטי אליה - הוכרו על ידי בית המשפט כבעלי האחריות ההורית עליה.
בתגובה לפסק הדין, ההורים הגנטיים כבר הכריזו אתמול שהם מתכוונים לערער לבית המשפט העליון – ולכן ייתכן שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בקשר למאבק על הילדה.
פסיקת בית המשפט המחוזי: עיקרון הוודאות וטובת הילד
בפסק דין באורך 185 עמודים גוללו השופטים צבי ויצמן, ורדה פלאוט ואלי ברנד מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, את הנימוקים שלהם להכרה - פה אחד - בהורים המגדלים של סופיה כבעלי האחריות ההורית עליה. מקריאת פסק הדין, עולה כי השופטים התייחסו בכובד ראש למקרה הקשה ולאופן שבו החלטתם עשויה להשפיע על מקרים דומים שעלולים להתגלות בעתיד.
הם סקרו את החקיקה והפסיקה בנושא בישראל, פנו גם למשפט העברי, ערכו השוואה גם במשפט הבין-לאומי, ומצאו מקורות שיאפשרו להם לפסוק לכאן או לכאן, ובסופו של דבר לאחר בחינת המקרה הספיציפי של סופיה והדין – פסקו לטובת ההורים שגידלו אותה.
עיקרון הוודאות היה משמעותי בהחלטת השופטים בנוגע לקביעת הזכות ההורית, במקרים שבהם מתעוררת שאלה בנוגע לתקינות הליך ההפריה המלאכותית והחשש לטעויות. הם נתנו במקרים כאלה בכורה בזכות ההורית לאם שיולדת את התינוק, על פני האם הגנטית.
בכך הם גם הרחיבו באופן תקדימי את ההכרה בבן זוג של האם היולדת כבעל זכות הורית על התינוקת – משום שעד היום, רק בן/בת זוג של ההורה הגנטי, היה יכול להיות מוכר כבעל הזכות ההורית. זאת, בין היתר גם לאור טובת הילדה, שלא יקבעו לה שני זוגות הורים שונים – ובייחוד כשקיים ביניהם עימות משמעותי כמו במקרה הנוכחי.
לצד זאת, השופטים קבעו כי יש חשיבות שסופיה תשמור על קשר עם הוריה הגנטיים, ושיהיו נוכחים בחייה. הם קבעו שרשויות הרווחה יבחנו מנגנון שיאפשר לקיים את הקשר הזה. קשר זה – לפי השופטים – יאפשר לסופיה להתחקות אחר מוצאה ומקורה הגנטי.
מה המשמעות של הפסיקה הזו לגבי מקרים דומים בעתיד?
הפסיקה של השופטים מכירה בטעויות שעלולות לקרות כתוצאה מטיפולי פוריות, ומבקשת לתת מענה למקרים כאלה מבחינה משפטית לגבי הזכות ההורית. העקרון שקבעו השופטים הוא שתינתן עדיפות לאם שיולדת במצבים מהסוג הזה. עצם ההיריון והלידה, הם אלה שמקנים את הזכות ההורית המשפטית על הילד, לפי השופטים, עוד לפני בדיקת טובת הילד. לפי השופטים, משהוכרה הזכות ההורית של האם היולדת, גם אם אין לה קשר גנטי לתינוק, גם יש להכיר בבן הזוג שלה כבעל הזכות ההורית.
השופטים קבעו כי על בית משפט שיגיע לפתחו מקרה כזה, להיעתר לרצונה של האם שילדה לדבוק בזכות ההורית על התינוק "שהרי היא לא הסכימה מראש ומלכתחילה לשאת עוברו של אחר ברחמה", נימק השופט צבי ויצמן שכתב את פסק הדין העיקרי. "עניין זה עולה בקנה אחד אף עם הפן האתי שעיקרו כשם שאין עוקרים עובר מרחם אמו הנושאת כך אין לעקור את הילוד מידיה לרחם העוטפת ולידיים המחבקות של האם הנושאת דין אחד, ואיננו אונסים אישה לשמש כפונדקאית לאחרים אף לא מחמת הטעות", הוסיף השופט ויצמן.
בבחינת טובת הילד, כפי שעולה מפסק הדין, יש משקל משמעותי לזמן שבו הוריו גידלו אותו, ולקשר שנוצר ביניהם, למצב הרפואי והפיזי של הילד ולטיפול של ההורים בו. ואולם, בכל מקרה, הדגישו השופטים כי במקרים כאלה חייב לאפשר לתינוק/ת להתחקות אחר המקור ממנו הגיעו, תוך שמירה על קשר עם ההורים הגנטיים, ולאפשר להם כשיגדלו את הזכות בעתיד לפעול לשינוי ההורות. השופטים כינו זאת כ"זכות ההתחקות" של התינוק/ת.
קשה מאוד להבין כיצד זה יהיה ישים - מה יהיה האינטרס של ההורים המגדלים לעשות את זה ולהסכים לערוך בדיקה כזו? ואם ניתן יהיה לכפות עליהם אותה כדי לשמור על זכותו של הילד.
האם יש סיכוי שבית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה?
ההורים הגנטיים של סופיה יצטרכו להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, משום שמדובר בערכאת ערעור שנייה על פסיקת בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט העליון אינו חייב לקבל את הבקשה, אך סביר שיעשה זאת משום שמדובר בשאלה משפטית שחורגת מגדרו של ההליך הספיציפי של סופיה, ושמדובר בפסק דין תקדימי.
אמנם פסק הדין של בית המשפט המחוזי היה מפורט ומעמיק, לעומת פסק הדין לענייני משפחה בראשון לציון, שהיה תמציתי ובסך הכל 11 עמודים – אך מדובר בפסק דין משמעותי לגבי מקרים דומים שעלולים להתגלות בעתיד. ככל ובית המשפט העליון יקבל את הבקשה, ההליך צפוי להיות קצר ולהסתיים בתוך חודשים בודדים, בשל החשיבות של הזמן במקרה הזה. ואולם, אין תשובה ברורה לשאלה האם יש סיכוי שבית המשפט העליון יהפוך את פסק הדין של המחוזי.
אין ספק שיינתן משקל לכך שהילדה סופיה היא במשך כל חייה עם ההורים שגידלו אותה ולקשר שנוצר ביניהם. ואולם, יש אפשרות גם שבית המשפט העליון ינסה ללכת בדרך האמצע – ולתת מעמד משפטי גם להורים הגנטיים – ולא רק להורים שגידלו אותה. אפשרות כזו יכולה לכלול חלוקת זמני שהות שווים בין הבתים, ושתהיה הכרה משפטית גם בהם כהורים של סופיה. פסיקה כזו, שתכיר ביותר משני אנשים כהורים - תהיה תקדימית ויכולות להיות לה השלכות קריטיות בדיני משפחה.