דורון שטיינברכר הוחזקה בשבי חמאס 471 ימים ושוחררה בפעימה הראשונה של העסקה, יחד עם אמילי דמארי ורומי גונן. אמש (שלישי) אימה של דורון ואחותה התראיינו למהדורה המרכזית ושיתפו במצבה.
סימונה, אימה של דורון, פתחה ושיתפה בהתרגשות שהיא חווה מאז חזרתה של בתה: "כשאני רואה אותה אני עדיין לא מאמינה - אני פשוט הפכתי להיות אימא נודניקית, אני לא מפסיקה לגעת". ימית אשכנזי, אחותה של דורון, הוסיפה: "אני לא קולטת שהמאבק הזה להחזיר את דורון נגמר ושהיא פה. פתאום כתוב לי 'דורון' על הצג והיא מתקשרת. קבוצת האחים שלנו חזרה להיות פעילה - אלה הדברים הקטנים האלה שחיכית להם".
ימית סיפרה על היום שבו דורון שוחררה: "ברגע האמת הדבר היחיד שאת רוצה זה באמת לחבק כל כך ולהגיד לה שזה נגמר. אני זוכרת את הפרצוף המפוחד שלה והוא באמת חרוט לי כי זו הפעם הראשונה שראיתי את דורון חיה - על הרגליים. גם כל השיח אחר כך סביב התמונה הזו, שהיא נראתה מפוחדת - לי היה מאוד קשה עם זה. בגלל זה אחרי כמה ימים ישר פרסמתי תמונה שלה מחייכת".
ימית המשיכה: "השאלה הראשונה שלה ברעים הייתה אם עודד, בעלי - חי. מבחינתה, עודד, הילדים ואני נרצחנו ב-7 באוקטובר. ואז, ברגע שהיא ראתה אותי לעשר שניות בטלוויזיה, היא ידעה שאני חיה - אבל היא לא ידעה כלום על עודד, על הילדים ועל החברים שלה מכפר עזה. אמרו לה - 'אין קיבוץ כפר עזה'".
אחותה של דורון פירטה עוד על מה היא יודעת: "היו אירועים עם חטופים, לצורך העניין הם שמעו שם על כל מיני שמות שנזרקים - והיינו צריכים לבשר לה כשהיא חזרה. היא הייתה מחוברת קצת לטלוויזיה והצליחה לראות עשר שניות מהקבינט הראשון שהייתי בו". היא המשיכה: "הטרור הפסיכולוגי שם עובד שעות נוספות. היא חשבה שם שהמשכנו הלאה בחיים שלנו, ושכל המדינה המשיכה הלאה. המחשבה הזו היא הדבר הכי כואב לי".
ימית שיתפה במצבה: "דורון בטוב, יותר טוב ממה שחששנו. היא עברה תופת ומאוד פחדנו מה נשאר מדורונה שלנו שם בפנים עמוק - והיא נשארה. יש בה חיות כזו שמאוד פחדנו שלא תהיה עוד, אבל הרוח שלה לא נשברה. בגלגול עיניים הראשון שלה הרגשתי שהיא חזרה".
על מתי נשמע מדורון את הסיפור שלה, אמרה ימית: "היא תחליט מתי, כמה ולמה, אבל אני כן יכולה להגיד שכנראה שטבע האדם הוא לשרוד. גם בתנאים הכי קשים, בלי אוכל ובמנהרות, ובלי אוויר ובלי שמש, שורדים. אבל גם זה לא מובן מאליו ואי אפשר להגיד - הם ישרדו שם, כי הם לא. החטופים שחזרו ישוקמו, המשפחות מספיק חזקות כדי לשקם אותם. אבל באמת, רק מלשבת איתם את מבינה שזה לא מובן מאליו בכלל".
ימית סיפרה שדורון לא מעוניינת לדבר עם ראש הממשלה והשרים. "יש לה כעס מאוד גדול על זה שהם הופקרו ב-7 באוקטובר, ועל זה שהם הופקרו כל כך הרבה זמן אחרי. היא הופקרה, אין מילה אחרת לתאר. היא הופקרה והם ממשיכים להיות מופקרים - כל עוד הם לא חוזרים הביתה". סימונה הוסיפה שהיא דיברה עם ראש הממשלה: "היה לנו מאוד חשוב להעביר מסר מדורון, שחשוב לה שיעשו את הכול כדי שכל החטופים יחזרו". על האם לדעתה המסר עבר, ענתה: "האמירה היא לא העניין - העניין הוא המעשים".
ימית שיתפה בכאב: "אני לא מצליחה להבין את זה ששר בממשלת ישראל אומר שלא יאנסו אותנו לעסקה מופקרת. אף אחד לא עוסק באמת בלהוציא את מי ששם. עכשיו יש שם חטופים שנאנסים וקשורים בשלשלאות. בגלל זה כל כך היה חשוב לנו לבוא ולדבר. אנחנו, כמשפחות לחטופה ששבה, יודעות לבוא ולהגיד כמה צריך להוציא אותם משם".
ימית סיכמה: "אני מעריצה אותה. והיא, קשה לה שאומרים לה שהיא גיבורה. אמרתי לה - 'אם את לא גיבורה, אז מי גיבורה? היא מאוד חזקה, ומאוד רוצה להמשיך את החיים שלה - או להתחיל אותם מחדש".