יוסף לוי, חוקר פרטי בעל כישרון יוצא דופן לחיקוי קולות, הצליח במשך שנים להתחזות לעשרות אנשים ולהערים על מוקדנים בחברות ענק, בבנקים ובמוסדות ממשלתיים. בתחקיר "החקיין" שפרסמנו אמש (ראשון) ב"מהדורה המרכזית", נחשפו השיטות המתוחכמות שבהן השתמש, תוך שהוא משנה את קולו ומתאים את סיפוריו לכל סיטואציה. כחולה קורונה, גמלאי מבולבל או אם טרייה, הצליח לוי לשכנע נציגי שירות לעדכן לו פרטים אישיים, להחליף מספרי טלפון ולקבל גישה לחשבונות פרטיים.
מוטי גילה כי גורם עלום מנסה לפרוץ לחשבונותיו, לשנות את פרטיו האישיים ולקבל גישה לחשבונות הבנק שלו. בשיחה שהוקלטה, המתחזה - שכינה את עצמו "מרכוס" - ניסה לשכנע אותו למסור את מספר חשבון הבנק בתואנה שמגיע לו החזר מס מביטוח לאומי. מוטי התקשר למוסד לביטוח לאומי והבין שהמתחזה כבר הקדים אותו - בזמן אמת, מספר הטלפון שלו הוחלף והוא נזרק מחשבונו.
"באותו הזמן אני נמצא באתר של הביטוח הלאומי ואני רואה איך הטלפון שלי בזמן אמת מתחלף והאתר זורק אותי. אני מתקשר לביטוח לאומי שוב, לא פחות מ-12 שיחות עשיתי באותו יום", סיפר מוטי. הוא ניסה לשכנע את הנציגה שמישהו מנסה לגנוב לו את הפרטים, אך בזמן הזה החקיין הספיק להיכנס לאזור האישי שלו שם מוצגים חשבונות בנק, משכורות ועוד.
אלכס פלג, מומחה לאבטחת מידע, הסביר כי תפקידו של המתחזה היה להשיג מידע. הוא עשה זאת בדרכים לא חוקיות לחלוטין, כמו השגת גישה לפרטיהם האישיים של האנשים אליהם התחזה. בשיחת טלפון עם פלג התוודה החוקר המתחזה: "לפני שנה וחצי חקרו אותי על כל מיני דברים שקשורים להתחזויות".
לאחר חקירה ממושכת, יחידת ההונאה של המשטרה פשטה על משרדו של יוסף לוי - חוקר פרטי ללא תעודת חוקר, שעל פי החשד עמד מאחורי השיחות. בבדיקות קוליות נמצא כי הוא זה שהתחזה לאנשים רבים כדי להשיג מידע רגיש, ככל הנראה בהזמנת גורמים חיצוניים. על אף החרמת ציוד ממשרדו והוכחות שקשרו את לוי למיוחס לו, הוא הכחיש כל קשר להתחזות והמשיך בעבודתו.
מנהלת מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, עו"ד עדי מנחם-באר, אמרה: "מדובר בעשרות מקרים ולא במקרה בודד. רוב האנשים ככל הנראה לא מודעים לכך שנעשה איזה שהוא שינוי בפרטים האישיים שלהם, רק בודדים מתלוננים".
נראה כי הפרשה הזו היא רק קצה הקרחון. התחזות היא פרקטיקה מאוד מקובלת, גם אם לא חוקית, של חוקרים פרטיים. מכתב אישום שהוגש בשנה שעברה נגד שני חוקרים פרטיים מחיפה, עולה כי הם הצליחו בשיטה דומה לשל לוי, לפרוץ לחשבונות של יותר מ-2,000 אנשים בביטוח הלאומי. דוח מבקר המדינה מנובמבר האחרון חושף כשלים חמורים באבטחת המידע של המוסד לביטוח לאומי.
ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, הסביר על החשיבות הרבה של מידע אישי כיום: "מידע אישי היום הוא כמו הנפט של פעם. הוא מאפשר בסופו של דבר לחברות, ארגונים ואנשים בעלי כוונות זדון כאלה ואחרות להפיק רווחים".
תגובת יוסף לוי באמצעות עו"ד יניב זוסמן: "מדובר בתיק שמחכה כבר חצי שנה להחלטה אם להגיש כתב אישום, חרף העובדה שמרשי נחקר בפרשה לפני כארבע שנים. התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיק מצביעה כשלעצמה על עוצמת הראיות בתיק. מה שהתחיל בקול תרועה רמה, יסתיים בקול ענות חלושה".
תגובת המוסד לביטוח לאומי: "מדובר במקרים בודדים שאירעו לפני שנים, והביטוח הלאומי הוא שהתריע לפני הרשות להגנה על הפרטיות. לאדם שפעל במרמה היה מידע אישי בעקבות דליפת פרטיים אישיים של אזרחים ממערכות משרד הפנים, מאז נוספו אמצעי אבטחה נוספים כדי להגן על פרטיהם האישיים של האזרחים".