ניצה ויוסי שמואלי, הוריו של בראל חדריה שמואלי ז"ל, לוחם מג"ב שנפל בגבול עזה בשנת 2021, יגישו מחר תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נגד בית החולים "סורוקה" בבאר-שבע ופרקליטות המדינה בדרישה להביא לעולם ילדים מזרעו של בנם, שנשאב לאחר מותו. התביעה תוגש על ידי עורכת הדין יהודית מייזלס, שמייצגת את הוריו של בראל, שנלחמים לא רק על זכרו של בנם אלא גם על מימוש צוואתו האחרונה.
אימו של בראל ז"ל, ניצה שמואלי, אמרה לקראת הגשת התביעה: "מאז פטירתו של בראל, אנו מנהלים מאבק לקיים את צוואתו ורצונו האחרון של בראל, בין היתר, בשיתוף עם חה"כ קטי שטרית וחברי כנסת נוספים מכל קצות הקשת הפוליטית והחברתית, לצורך העברת 'חוק ההמשכיות' בהשראת רצונו של בראל, לצורך הסדרת הבהרת רצונם של לוחמי צה"ל בסוגיה".
שמואלי הוסיפה כי "אישורו של חוק ההמשכיות הוא רק עניין של זמן, והעובדה שלא נחקק כבר לפני שנים מקורה באזלת ידם של גורמים רבים אשר הביאו לנפילתו בין הכיסאות. כך או כך, והגם שהסדרה זו לא הייתה קיימת בעת נפילתו של בראל, נדגיש כי חוק ההמשכיות ממילא נוגע למשפחות שאין בידיהן את הראיות הדרושות לביצוע הליך ההמשכיות, לעומת המקרה שלנו שבו הן קיימות באופן מפורש. משכך, אין כל סיבה שלא תוגשם צוואתו של בראל, ואנו סומכים על בית המשפט הנכבד שיעשה עמנו ועם בראל שלנו משפט צדק".
ב-30 באוגוסט 2021, במהלך הפגנה אלימה של פלסטינים סמוך לחומת ההפרדה בגבול עזה, נורה לוחם מג"ב מימ"ס דרום, סמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל בראשו מטווח אפס על ידי פלסטיני. הפגיעה הקשה הובילה למאבק ממושך של הצוות הרפואי בבית החולים סורוקה על חייו, אך תשעה ימים לאחר מכן, בראל נפטר מפצעיו כשהוא בן 21 בלבד. לאחר מותו, בוצע תהליך של שאיבת זרע מבראל, אך נדרשת החלטה משפטית בנוגע להמשך השימוש בזרעו למטרות הבאת ילדים לעולם.
לאחר שקמה מהשבעה על בנה החלה ניצה שמואלי לקדם את "חוק ההמשכיות", יחד עם חברת הכנסת קטי שטרית (הליכוד), במטרה להסדיר את הסוגיה של שימוש בזרע חיילים שנפלו בקרב. הצעת החוק, שנמצאת בשלבי דיון בכנסת, תאפשר למשפחות שכולות להשתמש בזרע חיילים שנפל, אם לא השאירו הנחיות מפורשות, ולאפשר בכך המשכיות גם לאחר מותם.
החוק, אם יאושר, יאפשר למשפחות להחליט על השימוש בזרע חיילים במסגרת הליך פונדקאות או תרומת ביציות. התביעה שתגיש המשפחה תציין את ההלכות המשפטיות הקיימות בישראל בנוגע לשימוש בזרע לאחר מוות, שהתגבשו על בסיס עקרונות כמו כיבוד רצון המת, זכות להורות והזכות להגשמה עצמית. עקרונות אלו מקבלים משנה תוקף במקרה זה, מאחר שבראל הביע את רצונו המפורש להמשכיות גם לאחר מותו.
ניצה, אימו של בראל ז"ל פנתה לבית החולים סורוקה מיד לאחר מותו של בנה, בבקשה לשאוב ממנו זרע ולהקפיאו. לאחר תהליך שאיבת הזרע, כעת היא מבקשת לקבל אישור משפטי לעשות בו שימוש לצורך הבאת ילדים לעולם. התובעים טוענים כי יש לכבד את רצונו של בראל ולתת לאימו את האפשרות להביא נכדים מזרעו המוקפא. בני המשפחה מסבירים כי במהלך חייו, בראל הביע את רצונו המפורש בפני בני משפחה להביא ילדים לעולם, גם אם ייפול בקרב.
מאז מותו של בראל, אמו, ניצה שמואלי, הפכה לדמות בולטת במאבק הציבורי להכרה בזכותם של חללי צה"ל להביא ילדים לעולם לאחר מותם. ניצה לא נרתעת מלהתבטא במילים קשות כלפי הממסד, ומבקשת להציב את רצונו של בנה בראש סדר העדיפויות. "מאז הנפילה של בראל ניסיתי לקדם את חוק ההמשכיות", היא מספרת. "עברתי 3 ממשלות – בנט, לפיד ונתניהו. אני רוצה להביא נכד, אך כרגע אין חוק. זה נעצר. אומרים שהדתיים מתנגדים, אבל הם לא. דיברתי עם גדולי הרבנים".
ניצה מתארת את הקשיים העצומים שהיא ויוסי נאלצים להתמודד איתם מול מערכת הביטחון והפוליטיקאים. "אני דורשת שישחררו את הזרע של בראל. הזרע לא צריך להיות בן ערובה במשרד הביטחון. זה זרע ששייך לנו", היא אומרת בעוצמה. "למה אני צריכה מתוך האבל שלי להתחנן לח"כים ולשרים כדי שיסכימו שאוכל להשתמש בזרע שלו?" ניצה גם תיארה את הכאב והסבל שהיא חווה לאחר אובדן בנה, כאשר במקום להתרכז באבל, היא נאלצת להיאבק על זכויותיה: "אנחנו עוברים תופת, אני עוברת גיהינום. הגענו למצב שהחלטנו שאנחנו מוציאים את בראל מקבורה צבאית לקבורה אזרחית, וכך לא נצטרך להתמודד עם משרד הביטחון".
בפסקי דין קודמים, בתי משפט בישראל הכירו בזכותו של אדם להורות גם לאחר מותו, אך במקרים רבים יש צורך בהוכחה של רצונו הברור של הנפטר. במקרה של בראל ז"ל, משפחתו תציג בפני בית המשפט עדויות לכך שבראל הביע את רצונו הברור להוליד ילדים גם במקרה שייפצע או ייהרג במהלך שירותו. אחיו ואנשים נוספים שהיו קרובים לבראל העידו כי דיבר רבות על רצונו להיות אב, ואפילו הביע זאת בפומבי בשיחות עם משפחתו וחבריו.
פרקליטת המשפחה, עורכת הדין יהודית מייזלס, מומחית בדיני משפחה וירושה, מסרה: "בתביעה זו, בקשתנו מבית המשפט היא להעניק מענה גשמי וביטוי משפטי לחלומו ולרצונו המפורש של בראל ז״ל טרם שנפל. בראל הביע את רצונו המפורש, בפני מספר אנשים, לפיו משאלת לבו היא שיהיו לו ילדים גם לאחר פטירתו, וקיימות ראיות מפורשות על רצונו הברור והפוזיטיבי לכך. נפרוש בפני בית המשפט הנכבד ראיות המוכיחות, הרבה מעבר לרצונו המשוער, אלא בדבר רצונו המפורש של בראל, בנוגע לשימוש בזרעו לאחר פטירתו. הוראות והלכות רבות, לרבות הפסיקה, הנחיות היועמ"ש, המלצות ועדות ציבוריות בנושא ובעיקר עקרונות היסוד של שיטת משפטנו ובהם כיבוד רצון המת, הזכות להורות, למשפחה ולחיים, מובילים כולם לתוצאה כי יש להתיר את השימוש בזרע ולקבל את התביעה, ובכך להגשים את רצונו האחרון של בראל ז"ל ולהקים לו המשכיות".
מבית החולים סורוקה נמסר בתגובה כי "בית החולים אינו צד בהחלטה ויקיים אחר כל החלטה שתתקבל על ידי בית המשפט".