נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות קיבלה היום (שני) תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה. במהלך הטקס, חיות נשאה דברים לראשונה מאז סיימה את תפקידה כנשיאת העליון, ואמרה כי על רקע קידום חוקי המהפכה המשפטית בידי הממשלה ושר המשפטים יריב לוין היא "צופה בדאגה רבה ביוזמות ובמהלכים הרי-אסון המעמידים בסכנה ממשית את עצמאותם ואי תלותם של עוגנים דמוקרטיים חיוניים".
אסתר חיות אמרה בטקס: "התואר הזה המוענק לי היום הוא תואר כבוד ואות הוקרה לרשות השופטת כולה. היא אכן ראויה לתואר הזה. נוכח עשייתה המשמעותית וארוכת השנים להגנה וקידום ערכי הדמוקרטיה ושמירה על שלטון החוק בישראל״.
״לפני למעלה מ-76 שנים חרטה ישראל על דגלה מחויבות לעקרונות של חירות, חופש דת, מצפון, צדק ושוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. במילים אחרות מדינת ישראל חרטה על דגלה משטר של דמוקרטיה מהותית. על מנת לקיים משטר כזה הלכה למעשה – כמילים ריקות על קלף העצמאות, דרשה המדינה למערך שלם של איזונים ובלמים שיבטיחו כי הרוב שייבחר לשלטון לא ירכז בידיו כוח בלתי מוגבל״, הוסיפה.
״מערך כזה של איזונים ובלמים הוקם ומורכב בין היתר ממוסדות כמו מבקר המדינה, הייעוץ המשפטי לממשלה הרשות השופטת האקדמיה והתקשורת. המכנה המשותף לגופים אלה הוא היותם עצמאיים ובלתי תלויים - כוונתי לעצמאות ואי תלות מהשפעות פוליטיות. עצמאותם הכרחית כדי שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ומשוא פנים בעוגנים לחברה דמוקרטית. מי שבשם הדמוקרטיה חותר תחת אי תלות ועצמאות הגופים האלה נושא את שם הדמוקרטיה לשווא תוך שימוש ציני בכלים הדמוקרטיים עצמם ומי שכך פועל מערער את הדמוקרטיה והמשטר הדמוקרטי כולו״, סיכמה חיות.
לפני כשבועיים, הורה בג"ץ לשר המשפטים יריב לוין, להעלות להצבעה את מינוי נשיא בית המשפט העליון, עד ל-16.1, לאחר שנמנע מלעשות זאת במשך יותר משנה ושלושה חודשים. בקרב חברי הוועדה למינוי שופטים יש רוב למינוי השופט עמית לנשיא – אותו הם רוצים למנות על פי שיטת הסניוריטי שהייתה נהוגה עד היום. לפי השיטה, נשיא בית המשפט הוא הוותיק ביותר בקרב שופטי העליון, ואילו לוין קורא תיגר על שיטה זו ורצה למנות את השופט יוסף אלרון, שאינו הוותיק ביותר.
בטקס הענקת הפרס, תקף נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' גור אלרואי את הממשלה על רקע המהלכים שלה להחזיר ולקדם את חוקי המהפכה המשפטית. "מערכת המשפט נתונה למתקפה שלא הכרנו מאז הקמת המדינה. טענות כלפי בית המשפט העליון שהרכב שופטיו אינו מקבל את רצון הבוחר – הן הבל ורעות רוח. חוסר המשילות של ממשלות ישראל הוא זה שכופה על בית המשפט להתערב בהחלטותיהם. למרות האסון הכבד שפקד אותנו ב-7 באוקטובר, אנחנו עדים להמשך הניסיונות לקעקע את מעמדו של בית המשפט העליון", אמר.
פרופ׳ אלרואי ביקר גם את הצעות החוק שמקדמת הממשלה ואת הימנעות השר לוין מלהעלות להצבעה את זהות נשיא בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים. "מאז פרשה השופטת חיות לא מונה נשיא לבית המשפט העליון וספק אם ימונה החודש", אמר, והוסיף בנוגע להצעות החוק שהן "נועדו להחליש ולהטיל דופי ברשות השופטת".
פרופ׳ אלרואי הוסיף: "שופטים במדינת ישראל אינם בני אדם שנויים במחלוקת. אפשר לחלוק על פסיקותיהם, אבל ברגע שהתקבלה הכרעה בדין – אין לנו לקבלם אלא בהכנעה והבנה. אם לא נשים מבטחנו ברשות השופטת אבדנו כעם וכחברה". לסיום חתם ואמר פרופ׳ אלרואי: "אני כולי תקווה שבימים קשים אלה נשכיל לקדם את המשותף ולא המפריד, ובעיקר שנשכיל לשמור על הבית שלא יחרב עלינו".
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אמר בטקס: "אני חושב שבהסתכלות לאחור היית הנשיאה החשובה ביותר, משום שבתנאים קשים ביותר שמרת על הרשות השופטת, שמרת על בית המשפט העליון ושמרת על הדמוקרטיה הישראלית".
כמה שבועות לפני הענקת התואר, עם ההודעה על הבחירה בחיות, סטודנטים מתאי דרור של מפלגת הציונות הדתית דרשו מהנהלת אוניברסיטת חיפה לבטל את הענקת התואר וטענו כי "ראוי להעביר את התואר לדמות מוסכמת ומאחדת", והוסיפו כי היא "לקחה חלק ניכר בפילוג בעם לפני המלחמה".
הסטודנטים מתאי דרור טענו כי חיות לקחה למעשה "חלק ניכר בקרע שנוצר בעם בשנים שקדמו למלחמה", בין היתר באמצעות התערבות תקדימית של בית המשפט העליון במגוון נושאים שאינם בתחומי האחריות של בית המשפט, ועצם עיסוקו בהם מהווה פגיעה בחלקים רבים בעם ישראל, כמו גם פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ונטילת סמכויות מהרשות המבצעת והמחוקקת".