משפחות חטופים ומפגינים נוספים יצאו בצוהריים (רביעי) בשיירה לעוטף עזה בדרישה להגיע לעסקה. השיירה יצאה מכיכר החטופים בתל אביב הגיעה הערב לאמפי בארי, שם מסרו הצהרה. "ההזדמנות להחזיר את כולם מתרחקת בכל יום שעובר. הגיע הזמן לשים סוף להפקרה", מסרו המשפחות.

שיירת
שיירת המחאה לבארי|צילום: מטה המשפחות
שיירת
מפגינים לפני היציאה בשיירה לבארי|צילום: מטה המשפחות

 

לפני יציאת השיירה אמרה שירה אלבג, אימה של התצפיתנית החטופה לירי אלבג: "מה שיירשם בדפי ההיסטוריה של המלחמה הארורה הזו, זה לא אם כבשנו את ציר פילדלפי או כמה מחבלים הרגנו, אלא האם דאגנו והחזרנו את חטופינו הביתה". היא פנתה לשרים ולנשיא והוסיפה: "אחרי 327 ימים ולילות נגמרו לכם התירוצים, זה יהיה על מצפונכם, פצע שלעולם לא יגליד וזה ייזכר לכולם כחורבן המדינה לדורות. לירי שלי, אני מבקשת סליחה. סליחה שהפקירו ועדיין מפקירים אותך".

אלה בן עמי, בת קיבוץ בארי ובתם של שורדת השבי רז בן עמי ואוהד בן עמי: "כרגע יש עסקה שיושבת על השולחן ומחכה לראש הממשלה שיאזור אומץ לב ויבין שהדבר הנכון והמוסרי לעשות זה להוציא את כל החטופים, ולתת לנו ולהם אוויר לנשימה, תרתי משמע כי כרגע במנהרות הם לא יכולים לשאוף אוויר או לראות אור יום".

דניאל ליפשיץ, נכדו של עודד ליפשיץ: "מה יכול להיות יותר חשוב מאשר שהחטופים יחזרו לדרוך על האדמה עליה הם גדלו? ציר פילדלפי? פילדלפי או ערך החיים שלנו כעם היהודי? פילדלפי או 108 חטופים? פילדלפי או פדיון שבויים? פילדלפי או מנהיגות אמיצה וראויה לעם? התשובות ברורות. הרי תוך 3 שעות אנחנו כובשים את ציר פילדלפי מחדש בכל בעיה שתיווצר".

חגית חן, אימו של סמ"ר איתי חן שגופתו מוחזקת בעזה, פנתה לבנה: "סליחה שאתה לא נחשב מספיק בעיני ממשלת ישראל שמפקירה כי ציר פילדלפי יותר חשוב להם ממך ומעוד 107 חטופים. איך מקבלי ההחלטות בממשלה יכולים בכלל למרוח אותנו יום אחרי יום. לראש הממשלה יש רוב בממשלה להעברת עסקה, יש לו רוב כנסת ויש לו גם רשת ביטחון פוליטית לעסקה. הדבר היחיד שמונע עסקה זה הפיכת ציר פילדלפי לחזות הכול".

שיירת
שיירת המחאה לבארי|צילום: מטה המשפחות

זיו עבוד, ארוסתו של החטוף אליה כהן, אמרה כי "החילוץ האחרון הוא תזכורת למה שאפשר לעשות כשאנחנו פועלים בנחישות. אני מבקשת מהמנהיגים שלנו לשאול את עצמם אם הם מבינים שכל מאמץ לדחות עסקה הוא הימור על חייהם של החטופים? אליה שלי, בפעם האחרונה שראיתי אותך, לפני 327 ימים, זה היה במיגונית שממנה הרוב לא יצאו בחיים. מאז אתה נמצא איפשהו שם בעומק מנהרות חמאס. היום, אני נוסעת כדי להיות הכי קרובה אליך. הלוואי שתשמע אותי. הלוואי שתחזור כבר".