מאבדים את הצפון: מה שהתחיל לפני כ-5 שנים כיוזמה של מכללת תל חי עם מכון מיגל, אראל מרגלית ורשויות מקומיות, הצליח להביא יזמים נוספים ומשרדי ממשלה שיצטרפו - עד שכל ילד בגליל העליון ידע להגיד "פודטק". אבל כל חברות הסטארטאפ שישבו במשרדי ההיי-טק הקטנים עם הקירות השקופים בקריית שמונה, קיפלו כבר לפני חודשים ארוכים את הציוד והעובדים ועברו למקום בטוח יותר. "נשבר הלב, גם על הכסף שנכנס והזמן שהושקע וההבטחה הענקית הזאת שכבר התחילה להתממש", אומרת נגה סלע-שלו, מנכ"לית חממת הפודטק פרש-סטארט.
"בסוף זה עסק כלכלי והוא צריך לעבוד", מדגישה סלע-שלו. "אני חושבת שהמדינה מבינה את זה, מה היא עושה עם זה זאת שאלה מאוד טובה. אני יכולה להגיד שאנחנו רוצים, אנחנו מבינים את החשיבות של זה, אבל בסוף צריך לראות שזה 'עושה שכל' עסקית", היא מוסיפה.
ד"ר אופיר בנימין מהחוג למדעי המזון של המכללה האקדמית תל חי, מציג את המשרדים הנטושים והשולחנות המאובקים במעבדות המחקר בקריית שמונה: "האבק פה מראה את המצב שלא עבדו פה הרבה זמן. יש פה הרבה אנשים איכותיים, שסיימו תארים מתקדמים, שבאו ובחרו לגור בגליל, כי יש להם מקצוע שהם גם אוהבים אותו וגם יכולים לקבל משכורת טובה בשבילו. הם באו, בחרו כמוני להקים פה משפחה לקנות והכל פתאום...זהו".
החזון היה לבנות סיפור הצלחה לאזור חלש כלכלית ללא תעשיות עתירות ידע, ההחלטה הייתה להקים מוקדי מחקר ותעשייה מקומית בתחום המזון והחקלאות. "המצב היום הוא קטסטרופלי - כל החברות עזבו", מספר בנימין. "כמעט אין פעילות שנשארה בתחום הפודטק והאגרוטק. פעילות שעשינו יותר מ-10 שנים - בבת אחת הכול נהרס וחזרנו לתקופת האבן מבחינת היכולות שלנו בביצוע פעילות פודטק בצפון", הוא מוסיף.
הפודטק בגליל המזרחי: הנתונים
- עד ל-7 באוקטובר פעלו בגליל העליון 82 חברות סטארטאפ.
- החברות גייסו ב-5 השנים האחרונות למעלה מ-80 מיליון דולר להשקעות.
- הפעילות התנהלה ב-5 אזורי תעשייה ו-8 מרכזי חדשנות.
- 35 קבוצות מחקר פעלו ממעבדות משוכללות שהוקמו באזור.
חדר האוכל של קיבוץ כפר סאלד לא היה פעיל שנים ארוכות, עד שאמיר יחד עם חברים נוספים מהאזור החליטו לקבוע שם את המעבדה והמשרדים של חברת "פלנטופיה". "כל המעבדה הייתה עמוסה בציוד, פינינו את כל הדברים החשובים, זה בית קברות של המעבדה שלנו", אומר אמיר טירולר, יזם ומנהל פיתוח בחברה.
חברת הסטארטאפ, שמגדלת חלבונים טבעיים מהצומח, מה שנחשב ל"גביע הקדוש" של עולם תחליפי החלב, מעתיקה את בתי הגידול וכל פעילות המחקר והפיתוח לקיסריה. אף עובד לא יישאר באזור.
בשונה מיזמים שעברו לצפון כדי להיות חלק מעולם מזון העתיד, גלעד והשותף שלו זמר נולדו וגדלו שם, אותם האזעקות והטילים פחות מרתיעים, אבל מפעל מזון לא יכול לעבוד במצב שנוצר. על רקע יירוטים מוקדם יותר החודש, אמר גלעד אהרונסון ממפעל סופר נטורל למצלמת חדשות 12: "זו המציאות שלנו, זה החיים שלנו יום יום. שותף שלי לא מוכן לזוז מקריית שמונה כאידיאולוגיה, כתפיסת עולם. לא כולם בנויים כמונו ומסוגלים להמשיך לעבוד תחת אש, לא בטוח שזה חכם - אבל זה מה שאנחנו עושים כי אין לנו ברירה".