בחודש האחרון ליווינו את עינב צנגאוקר, אימו של מתן צנגאוקר החטוף בעזה, במאבק שלה להחזרת בנה ושאר החטופים; מאבק שמתרחש ברחובות, בכבישים ובמסדרונות הכנסת. בכל מקום שבו עינב יכולה להשמיע את הזעקה שלה ואת הזעקה של מתן.
לפני 7 באוקטובר מתן עבד והתגורר בקיבוץ ניר עוז, יחד עם בת זוגו אילנה גריצ'בסקי. באותה שבת הם נחטפו מביתם, כל אחד בנפרד. אילנה שוחררה מהשבי אחרי 55 ימים. אות החיים היחיד שהתקבל על מתן, היה מיוכבד ליפשיץ, ששוחררה מהשבי אחרי שלושה שבועות.
צנגאוקר סיפרה שמאז 7 באוקטובר בתה שני לא הולכת לבית הספר ובתה השנייה נטלי לא הולכת לצבא. "אילצתי אותן לעצור את החיים שלהן ולהתמקד אך ורק במאבק לשחרור מתן", סיפרה עינב. "אני אובססיבית לילדים והם אובססיביים אליי".
הקשר המיוחד הזה של עינב וילדיה היה קיים עוד לפני המלחמה. אז היא ניהלה מלחמות אחרות שנראות עכשיו פשוטות, כמו גידול שלושת ילדיה כאם חד-הורית באופקים והטיפולים של שני בתה הקטנה בת ה-13, שמתמודדת עם ניוון שרירים.
עינב סיפרה על שגרת החיים הלא פשוטה של משפחתה מאז שבנה נחטף: "הבית לא מתפקד כבית - אין ארוחות משפחתיות. נטלי צריכה לקחת על עצמה את האחריות לדאוג לארוחות לאחותה שני". עינב אמרה שאת רוב זמנה היא מקדישה למאבק לשחרור בנה והיא כמעט לא נמצאת בבית.
מדי יום ביומו שני עינב מתייצבת בכנסת. מנסה להיכנס לכל ועדה ולהזכיר לנבחרי הציבור את מתן ואת החטופים שנמקים בעזה. בזמן שליווינו אותה, בין הניסיונות לעורר את חברי הכנסת בוועדות ובשיחות המסדרון, קרה מפגש גם עם השר ישראל כ"ץ. שר שאיתו באופן מפתיע היא רקמה יחסי חברות, למרות הביקורת הגדולה שלה על נתניהו.
השניים התחבקו ועינב אמרה לו: "לא מאמינים לי שאני חברה שלך". עינב השמיעה שוב באוזניי השר את עמדתה כי החטופים יגיעו אך ורק באמצעות עסקה. השר השיב לה שהוא מסכים עם עמדתה והבטיח להיפגש איתה בכל זמן שתרצה.
בהמשך נתקלה עינב בח"כ ניסים ואטורי וביקשה ממנו להתחייב שיצביע בעד עסקת חטופים. ואטורי סירב להתחייב ואמר "אני אסכים כשאני אקרא את המתווה". הוא הוסיף: "אני בעד עסקה שלא תפגע בישראל". כשחבר הכנסת החל להתרחק וללכת מהמפגש, עינב צעקה לעברו בצורה נחרצת וחריפה: "אני ארדוף אותך כל החיים אם תחזיר לי את הילד בארון או שקית!".
"אני ארדוף את נתניהו כי מבחינתי הוא האשם היחידי"
עינב תיארה בפנינו את הרגע שבו החליטה שהיא צריכה לצאת לרחובות: "זה קרה אחרי הפגישה השנייה שלי עם ראש הממשלה בהשתתפות משפחות חטופים נוספות. הוא כינס משפחות עם דעות ואידיאולוגיות מגוונות". עינב אמרה שהיא חשה באותו הרגע שראש הממשלה הביא אותם לשם על מנת לריב ולהתנצח אחד מול השני. "הוא ישב בזחיחות ונהנה מהמחזה", היא העידה. "החטופים הם רק כלי פוליטי בלוח השחמט של ראש הממשלה".
כל חייה הצביעה עינב ליכוד והאמינה שראש הממשלה נתניהו הוא הטוב ביותר למדינת ישראל. לפני שלוש שנים אפילו עלתה בלייב פייסבוק עם בתה נטלי, כדי לומר לו כמה הן אוהבות אותו. "תמיד האמנתי שהוא מר ביטחון ובגלל זה האכזבה שלי והכעס אליו הם כפולים", היא הצהירה.
בהתחלה עוד שמרה עינב על ביקורת מאופקת, אבל בסוף חודש מרץ כינסה מסיבת עיתונאים שבה הודיעה שתעשה הכול להדיח אותו ולרדוף אותו אם לא יחזיר את בנה. עינב לא חזרה בה מהדברים הקשים שהטיחה בפני ראש הממשלה: "אני ארדוף אותו כי מבחינתי הוא האשם היחידי. הוא בוחר להשאיר את החטופים בעזה על מנת להישאר בשלטון".
בחודש האחרון עברה עינב בין חסימות כבישים בלילה בתל אביב לחסימות כבישים ביום בקיסריה. היא הבעירה מדורות, עלתה על גגות וצעקה איפה שאפשר. עינב סיפרה שעל פעולותיה החריפות היא משלמת מחיר בכך שיש גורמים שמנסים להשתיק אותה: "מפחידים אותי ואומרים לי שככל שאצא לרחוב או אתחבר לצד מסוים, אתפס כ'מחריבת ישראל' ומישהי שמשרתת את חמאס ומעלה את המחיר של העסקה".
לדברי עינב, "יש 'מכונת לחץ' שמנסה להפחיד את המשפחות ולהשתיק אותן ויש ציבור ממחנה הימין שתוקף אותנו במרחב הציבורי עם קללות, נאצות ויריקות". עינב סיפרה שהיא חשה שגוררים אותה לוויכוח פוליטי ועושים לה דה-לגיטימציה.
עם זאת עינב הדגישה כי יש לה מטרה אחת בלבד: "אותי לא מעניין לראות את ראש הממשלה מאחורי סורג ובריח, מעניין אותי לראות את מתן ואת החטופים בבית. אם ראש הממשלה לא מחזיר את מתן, אני צריכה לפעול כדי להדיח אותו".
"רק מחכה לשמוע אותו קורא שוב 'אמא'"
המחאה של עינב זכתה לביקורת וניסיונות השתקה אבל גם לחיבוק ענקי והערכה מצד ציבור גדול שלא יכול להישאר אדיש לאימא שהחליטה לצאת למלחמה על הבן שלה. "היציאה של אנשים למרחב הציבורי זה מה שמוכיח לי שכנראה אני עושה משהו נכון - אני מניעה אצלם רגש של אימא", היא שיתפה.
למרות זאת, עינב אמרה שהיא הייתה רוצה לראות עוד אנשים בהפגנות למען השבת החטופים: "אני לא מבינה איך אנשים יושבים בבתים. אני מבינה שאני לא יכולה לדרוש מכולם לצאת החוצה, אבל אפשר להגיד את האמירה הזו בקול. אל תצאו איתי לחסום חסימות מיליטנטיות, אבל תעמדו בצד הכביש ותעזרו לנו להשמיע את הקול שלנו".
ובזמן שהמאבק של עינב הפך לסמל, היא נשארה אותה אימא שרק רוצה שהבן שלה יחזור הביתה. "אני כל הזמן חושבת על היום שבו הוא יחזור", היא סיפרה. "בכל שיחת טלפון שאני מקבלת, אני חושבת 'אולי זה מתן או הקצינה שמתקשרת להגיד שהוא חולץ במבצע הרואי'. אני רק מחכה לשמוע אותו קורא שוב 'אימא'".