דוריס ליבר, אימו של גיא אילוז שגופתו מוחזקת בעזה, נשאה דברים בצוהריים (שני) בטקס האזכרה הממלכתי לנפגעי פעולות האיבה בהר הרצל שבירושלים. "בעוד ארבעה חודשים אני אמורה לעלות לקבר של גיא. לאן אני עולה? אין לי אבן", אמרה ליבר בדמעות. היא פנתה לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקשה: "תחזיר לנו אותם".
ליבר סיפרה על חטיפת בנה ועל רגעיו האחרונים בשבי. "גיא נחטף מפסטיבל 'נובה', הקשר האחרון שלנו איתו היה בשיחת טלפון בהולה שהגיעה מהשטח במהלך המתקפה. ברקע נשמעו צעקות, יריות וכאוס. מיה רגב ששוחררה מהשבי בעזה השלימה עבורנו את חלקי הסיפור החסרים. המחבלים מצאו את גיא שהתחבא מתחת לעץ, בתוך שיח קוצני. מחבל שלף אותו וביקש ממנו להסתובב. ואז ירה בו בגב", תיארה ליבר.
לדבריה, "הוא הועבר מחוסר הכרה לעזה ושכב בודד שבוע שלם, כבול למיטתו בשל הפציעה הקשה. יום וחצי לפני מותו הוכנסה לחדרו בבית החולים מיה רגב שנחטפה גם היא מהמסיבה. בשיחה אחרונה לפני מותו הוא סיפר לה שאמא שלו היא האישה הכי חזקה בעולם, זו כנראה הסיבה שאני עומדת כאן היום. הוא גם אמר לה שברגע שיחזור הביתה הוא יחבק אותי ולא יעזוב אותי יותר לעולם. הוא היה בטוח שהוא חוזר".
ליבר אמרה כי "גיא נותר חלל בשבי בעזה וחלל נותר גם בכל אחד מכם. ובחלל הפנוי הזה שנוצר עולות שאלות של מוסר וערכים אך חמור מזה, עולים ספקות באמונה. בעוד ארבעה חודשים אני אמורה לעלות לקבר של גיא, לאן אני עולה? מה אני עושה? אין לי אבן". היא פנתה בדמעות לראש הממשלה שישב בקהל וביקשה ממנו: "תחזיר לנו אותם".
היא סיפרה כי "גיא היה בני היחיד וכשהגיע לגיל 18 נאלצתי לחתום לו על אישור לשרת ביחידה קרבית. הוא היה לוחם בגולני ולא פעם עלתה בי המחשבה שאם הוא לא היה במסיבה הוא כנראה היה אחד הלוחמים הראשונים שנכנסו לעזה בתחילת המלחמה. ודאי היה כותב שם של חטוף מתחת לקסדה ונלחם בחירוף נפש להחזירו. זו הערבות ההדדית שעליה התחנך.
"אנו, ההורים, האחים, הילדים ושורדי ה'נובה' שאיבדו את היקר להם מכול בטבח הנורא, מצווים להנציח את כל הנופלים, את כל הצלילים שנפלו ב-7 באוקטובר. עלינו לחשוף את הרוח שבערה בהם ולהקשיב להם היטב. אני מאמינה שאם נאזין לצלילים הנשגבים הללו נמצא את הדרך להמשיך את דרכם ורוחם".