המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם הבוקר (חמישי) את מדד הדמוקרטיה השנתי לשנת 2023. המדד נבדק תחילה בחודש יוני אך בעקבות המלחמה בוצעה בדיקה מחודשת בחודש דצמבר, וממנה ניתן ללמוד על השינויים שחלו בחברה הישראלית בעקבות 7 באוקטובר.
מהדוח עולה כי צה"ל עדיין זוכה בציבור היהודי לאמון של 86.5 אחוז נכון לדצמבר 2023, יותר מכל הגופים האחרים שנבדקו. בחודש יוני הנתון היה דומה ועמד על 85.5 אחוז. חלה עליה מסוימת באמון ברשויות המקומיות – מ-55 אחוז ל-64. נשיא המדינה זוכה לאמון של 61 אחוז בציבור היהודי, לעומת 54 בחודש יוני. השינוי הגדול ביותר חל ביחס לאמון במשטרה, והאמון בה עלה מ-35 אחוז בחודש יוני ל-58.5 בחודש דצמבר.
לגבי בית המשפט העליון לא חל שינוי ניכר בעקבות 7 באוקטובר, ובשני המקרים האמון עמד על כ-42 אחוז. האמון בתקשורת עלה מ-25 אחוז ל-30. לעומת זאת, האמון בממשלה ובכנסת ירד: לגבי הממשלה מ-28 ל-23 ולגבי הכנסת מ-24 ל-19 בלבד. המפלגות זוכות לאמון נמוך, עם 15 אחוז בלבד, מעט יותר מהנתון בחודש יוני.
בציבור הערבי האמון ברשויות השלטון נמוך יותר מאשר בציבור היהודי, כבכל שנה. באופן מפתיע, האמון בכל הרשויות זינק בסקר שנערך בחודש דצמבר, לאחר 7 באוקטובר, בהשוואה לחודש יוני. במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי ייתכן שהסיבה לכך היא החשש להביע עמדה וביקורת במהלך המלחמה או כתוצאה מהעליה בשייכות לישראליות. בשתי המדידות בית המשפט העליון זוכה לאמון הרב ביותר בקרב מוסדות השלטון ובתחתית הממשלה.
בדוח נבדקו נתונים נוספים, מלבד האמון במוסדות, וניתן לראות בהם את ההבדלים שחלו בחברה הישראלית בין שני המועדים. בחודש יוני, ברקע המחלוקת על המהפכה המשפטית, תחושת הסולידריות בכלל החברה הישראלית הייתה בנקודת שפל. בציבור היהודי דירגו אותה בציון 4.4 מתוך סולם בין 1 ל-10. לעומת זאת, בחודש דצמבר היא עמדה על 6.7. גם בקרב הציבור הערבי חל זינוק - מ-3.6 ל-5.2. בנוסף, במדידה הראשונה ביוני, 58.5 אחוז מכלל הציבור סברו כי השלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה, ובמדידה השנייה חלה ירידה קלה ל-51 אחוז.