המאבק להשבתן - והאיחוד: יוני אשר, שאשתו דורון ושתי בנותיו, רז בת ה-4 ואביב בת השנתיים וחצי, שוחררו משבי חמאס, סיפר הערב (רביעי) לחדשות 12 על החוויה הקשה שלהן ברצועה. "הן נפצעו במהלך החטיפה", אמר. "לא היה להן מספיק אוכל, לא היה מקום נורמלי לעשות צרכים - היו לילות מאוד קשים. העבירו אותן ממבנה אחד לשני, בגלל סכנה שהתושבים יגלו שהם שם - ויבצעו בהן לינץ'".
סיקור N12
"עם הימים הן הרגישו שהאוכל הולך ומדלדל - כמו גם תרופות", המשיך יוני. "כשרז ואביב הגיעו הביתה לאחר השחרור ופתחו את המזווה - הן נדהמו מכמות האוכל ואמרו: 'ואוו, תראו כמה אוכל יש לנו'. במהלך החטיפה הן נדחסו עם עוד 11 אנשים בתוך רכב שנסע במהירות של 150 קמ"ש".
עוד סיפר יוני על האופן שבו אשתו העבירה את הזמן לבנותיהם הקטנות. "הן שיחקו באמצעות הדמיון בשבי, כי אין עם מה לשחק שם. בבית הן רגילות לשחק עם בובות ומרחב גדול. בלילה היא ישנה עם עין פקוחה מחשש שייקחו לה את הבנות. במהלך החטיפה לרצועה גם הייתה סכנה להיפרדות של דורון מהבנות, זו הייתה טראומה בלתי נורמלית להתמודד איתה 49 ימים בשבי". לדבריו, הן לא תמיד הוחזקו לבד, ולפעמים הצטרפו אליהן חטופים נוספים.
יוני שיתף על רגע אחד כואב לאחר ששבו הביתה, שבתו שאלה אותו: "אימא בוכה?". "שאלתי את דורון למה היא חשבה שהיא בוכה, והיא סיפרה שבאחד הלילות בשבי היא הייתה הולכת הצידה ובוכה - כדי שהן לא ייראו", הוא סיפר.
יוני נאבק במשך 49 ימים לשחרר אותן מהשבי: הוא קיים ראיונות בתקשורת מהימים הראשונים אחרי החטיפה, גם בערוצים בין-לאומיים, ואף דיבר בפרלמנט האירופי. אז, בחודש אוקטובר, הוא קיווה שיוכל לחגוג עם דורון את יום הנישואין שלהם שבדצמבר, ואת יום ההולדת של בנותיו שבינואר.
"ביום שהיא חזרה מבית החולים הצלחנו לציין בבית בצורה צנועה את יום הנישואין, למזלי", שיתף יוני. "הבנות שמחות, מאושרות. גם דורון מאוד שמחה להיות בבית. מה שקרה הוא חסר תקדים, מישהו התמודד עם מצב כזה שילדות חוזרות מהשבי? אנחנו לומדים תוך כדי תנועה. אני מאמין שבימים הקרובים הן יחזרו לשגרה".