התמונה שלה הפכה לסמל: יפה אדר נחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז בשבת הארורה ההיא, ותועדה מובלת על גבי הקלנועית שלה, מוקפת בשוביה, כשראשה זקוף ולשפתיה חיוך דק וממזרי. כבר אז, היה ברור שהאישה הזו עשויה מחומר אחר. עכשיו, בפעם הראשונה, אחרי שהוחזקה 49 ימים בשבי חמאס וחזרה סוף סוף הביתה במסגרת עסקת חילופי השבויים, היא מתיישבת מול אילנה דיין לריאיון ראשון – ומדברת על הכול: על מה שהיא זוכרת מהרגע שבו נחטפה, על מה שעברה בשבי - וגם על איך הצליחה, למרות הכול, להינצל. וגם על הנכד שלה – תמיר אדר – שמוחזק עדיין בשבי חמאס.
בראיון ראשון לתוכנית עובדה יפה נזכרת ברגעים שבהם הועלתה על הקלנועית שלה ונלקחה לעזה. "פעמיים החלפתי מכוניות, זרקו אותי למכונית ואנשים מסביב", היא נזכרת. "המונים מסביב יורקים צועקים... לא נעים. כשישבתי שם אני אמרתי לעצמי: אני לא אתן להם לשבור אותי".
את חייבת לשכנע אותי שזה ממש ככה. את אמרת לעצמך...
"שהילדים שלי יהיו גאים בי. להגיד שלא פחדתי? אני מאמינה שכן. אבל האמת – לא פחדתי! לא יודעת למה".
אבל דבר אחד בטוח – את התענוג של שיראו אותי פוחדת...
"אני לא אתן להם. לא בכיתי ולא הזלתי דמעה".