שופט בית המשפט העליון לשעבר, גבריאל בך, הלך היום (שישי) לעולמו בגיל 94. בך כיהן בשורת תפקידים במערכת המשפט, וכחלק מעבודתו בפרקליטות המדינה בשנות ה-60 הופקד על איסוף חומר הראיות נגד הפושע הנאצי אדולף אייכמן. הודעה רשמית על מועד טקס האשכבה שלו והלווייתו תצא במסודר בהמשך.
בך נולד בהלברשטט שבגרמניה ב-13 במרץ, 1927. הוא ברח עם משפחתו להולנד ב-1938, שבועיים לפני ליל הבדולח, ובשנת 1940 נמלט עם משפחתו לישראל, שם הצטרף לארגון "ההגנה". ב-1953-1951 שירת בפרקליטות הצבאית, ומשם עבר לפרקליטות המדינה. במסגרת תפקידו, הופקד בך על איסוף הראיות במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, וניהל את ההליך לצדו של גדעון האוזנר.
בין השנים 1982-1969 כיהן בך בתפקיד פרקליט המדינה. במהלך כהונתו הוא טיפל בתיקים סוערים, כמו תיקי הצווארון הלבן הראשונים ובעתירות תקדימיות לבג"ץ. בסיום תפקידו מונה לשופט בית המשפט העליון, ותואר כבעל "השקפות ליברליות והומניות".
בהודעה שבישרה על פטירתו נכתב: "תמיד ראה לנגד עיניו את סיפורם האישי של המתדיינים בפניו. גישתו התאפיינה במתינות ובחוש פרופורציה, תוך הקפדה על ההגינות, הצדק וטוהר המידות, השמירה על ערכי הדמוקרטיה ועל שלטון החוק וההגנה על החלשים בחברה. ההגינות והאנושיות, כמו גם המבט מגובה העיניים אל כל אדם, היו התכונות האופייניות שזיכו אותו באהבה ובאהדה רבה מקיר לקיר".
כשהגיע לגיל 70, בשנת 1997, פרש מכס השיפוט וכיהן כיושב ראש של ועדות ציבוריות, כולל בוועדה למינוי תפקידים בכירים בשירות הציבורי. באותה שנה הוענק לו תואר "יקיר ירושלים", ובשנת 2005 הוענק לו תואר "אביר איכות השלטון" על מפעל חיים.