היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע אמש (חמישי) למפכ"ל על הקמת צוות בדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש, לבחינת הממצאים שעלו בתחקיר כלכליסט בנוגע לשימוש המשטרה בתוכנה של NSO. מנדלבליט אמנם לא הסתפק בממצאים הראשוניים שמסרה המשטרה וביקש חומרים נוספים, אבל מיהר גם לצנן את הביקורת על המשטרה. נשאלת השאלה אם אנשי היועץ המשפטי לממשלה הם אלה שצריכים לבדוק את הנושא, ואם לא הם - מי כן?
סערת NSO והמשטרה: סיקור N12
- שימוש במעקב של NSO כלפי אזרחים? המבקר פתח בבדיקה
- מובילי מחאת בלפור נגד המשטרה: "גוף שרודף אזרחים"
- סערת NSO והטענות לריגול אחרי ישראלים: מתי מותר לשאוב לנו מידע מהנייד?
"לא מצאנו כל בסיס לחשש אודות שימוש ארגוני שלא כדין שמבצעת משטרת ישראל באמצעים העומדים לרשותה, ונחה דעתנו כי משטרת ישראל פועלת מכוח סמכויותיה על פי דין", כתב מנדלבליט במכתבו על סמך המידע שהועבר לו מהמשטרה. בהמשך הוסיף שעלה כי המשטרה פועלת רק בהתאם לצווי בית משפט.
לא רק שהיועמ"ש עומד בראש מערך התביעה הכללית, שמלווה את התיקים שבהם ישנן האזנות, אלא שגם המידע שעליו הוא מסתמך - מגיע מהמשטרה עצמה. בנוסף, אחת השאלות שעלו מהתחקיר נוגעת לכך שהשימוש בתוכנות המתקדמות מסתמך על חוק אנכרוניסטי משנות השבעים - פרשנות שסביר שעברה ייעוץ משפטי.
"ההכרזה של מנדלבליט תמוהה ביותר"
"את חקירת האירוע יש לחלק לשלושה ענפים", מסביר עו"ד דוד פטר, חוקר מדיניות בפורום קהלת. "ראשית, נדרשת חקירה יסודית של השימוש המשטרתי בכלי סייבר התקפי נגד אזרחים. שנית יש לחקור את הפרקליטות המלווה והייעוץ המשפטי המשטרתי שהעניקו מטריית הגנה להפרות חוק קשות אלו. ושלישית יש לבחון את הממשק של המשטרה מול הרשות השופטת במסגרת הבקשות לקבלת הצווים. על החקירה להתבצע בידי גורם חיצוני לכל אלו. אין מקום בדמוקרטיה לחקירה עצמית, ודאי שלא במקרים העלולים לגבש עבירות פליליות חמורות".
לדעת פטר, "תמוהה ביותר היא הכרזתו החד-צדדית של היועמ"ש על הקמת צוות לבחינת האירוע בראשות המשנה למשפט פלילי. היועמ"ש הוא התובע הכללי - ואם החקירה עשויה, ולו מבחינה תאורטית, ללחך בשולי גלימת הפרקליטות המלווה. חמורים הדברים שבעתיים היות שבקרוב פרקליט המדינה ימלא את מקום היועמ"ש עד לבחירת היועץ החדש. כלומר בראשות אותו צוות בדיקה יעמוד לא אחר מאשר פרקליט המדינה".
"עצם ניהול הבדיקה בידי גורמים המשתייכים למערכת המשפט ואכיפת החוק מהווה פגיעה אנושה ביכולת להגיע לחקר האמת", אומר פטר. "זו לא הדרך להשיב את האמון הציבורי האבוד ברשויות המשפט והאכיפה". פטר מוסיף: "סמכויות פיקוח מערכיות על הפרקליטות נותרו בידי מבקר המדינה לאחר ששי ניצן נלחם שלא יעברו לידי נציבת הביקורת הילה גרסטל. טוב עשה המבקר שהצהיר שייבחן את הפרשה, וכולי תקווה שלא ייתן ל"דין העצמי" שנקט היועמ"ש לקטוע את עבודתו. יש לדרוש כי לצד הטענות כנגד המשטרה ייבחן המבקר גם את הפרקליטות המלווה, את הייעוץ המשפטי המשטרתי וכן את הממשק מול הרשות השופטת. אני קורא לנבחרי הציבור לפעול להקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית, וזאת בניגוד לממלכתית – שממונה בידי נשיאת בית המשפט העליון.
"עלול להוביל לטיוח"
לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, התחקיר מצביע על פגמים חמורים בשימוש של המשטרה בכלים הטכנולוגיים שלה בלי צו ובלי אישור, וכן על פגמים מוסדיים, ביחס לשימוש לכאורה חוקי בתוכנת הריגול על בסיס צו האזנת סתר.
"לגבי הטענות לשימוש פסול, כמו מעקב אחר פעילי מחאה, או פריצה לטלפונים ללא צו - אם הדבר ייחקר על ידי היועץ המשפטי לממשלה על בסיס מידע שמועבר לו באופן וולונטרי מהמשטרה זה לא יעורר אמון בציבור ולא יענה על הדרישות ועלול להוביל לטיוח", אמר גן מור. "נדרשת כאן חקירה עצמאית שכוללת גם מומחים לטכנולוגיה, שיקבלו גישה לכל החומרים, כדי שיוכלו לעקוב ולבחון האם פרצו לטלפונים בניגוד לחוק ואיזה מידע שאבו מהמכשירים גם במידה וניתן צו האזנת סתר. אם יתברר שנעשו דברים שלא כחוק - מדובר בעבירות פליליות חמורות שיש לחקור אותן ולמצות את הדין עם האחראים וגם להטיל אחריות פיקודית".
"לגבי הפגמים המוסדיים - על פני הדברים נעשו פה פריצות לטלפונים על בסיס יעוץ משפטי שקבע שדי בצו האזנת סתר כדי להשתמש בתוכנות כמו פגסוס. עמדת האוגדה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל, כפי שנשלחה שלשום ליועץ ולפרקליט המדינה, היא שהדבר מנוגד לחוק, וכי חוק האזנת סתר אינו מאפשר לפרוץ ולהשתלט על טלפון בתוכנות ריגול כאלו, מעניקות למשטרה גישה למידע שהוא הרבה יותר רחב ממה שמותר לה".
עוד הוסיף גן-מור: "יש פה פגם מערכתי המחייב בדיקה. בנוסף, פורסמו תחקירים לפיהם שופטים שנתנו צווי האזנת סתר כלל לא ידעו על אופן ביצוע האזנת הסתר ושמשתמשים ברוגלות כמו פגסוס. זה אומר דרשני ומחייב גם בדיקה מלאה של המידע שהוצג בפני השופטים בעת שנתבקשו לאשר צו האזנת סתר, והאם הם ידעו כי ההאזנה תתבצע באמצעות פגסוס או תוכנות דומות. לכן יש להקים ועדה בדיקה חיצונית או ועדת חקירה ממלכתית, בראשות שופט, ושתכלול גם מומחים טכנולוגיים, לבצע הן את הבחינה של הטענות לשימוש לא חוקי והן את בחינת הפגמים המערכתיים. בטווח הארוך - נדרשת הקמת נציבות סיגינט עצמאית שתוכל לפקח ולבקר באופן שוטף את כל הפעילות של המשטרה והשב"כ בתחום טכנולוגיות המעקב אחר אזרחים".