45 שנה עברו מאז קיבלה רינה מור את הכתר בתחרות מיס יוניברס, ונראה שכל העולם השתנה – החל ממחאת מי-טו וכלה בשינוי השיח על דימוי הגוף. אך התחרות, שחוגגת השנה 70, מתעקשת להישאר באותו פורמט: בגדי ים, שמלות ערב, תנאי סף של היקפים צרים בלבד, וגם החו לפיו המתמודדות חייבות להיות רווקות. למרות הבעייתיות והביקורת, בחרה ממשלת ישראל לשלם 30 מיליון שקלים מכספי המיסים שלנו למארגנים האמריקנים, והכול בשביל "הזכות" לקיים את התחרות לראשונה אצלנו באילת.
"העניין הוא כל כך מורכב שזו גם הסיבה שהיססתי לדבר איתך היום" מסבירה מור, אשר שנה בדיוק לאחר שהוכתרה כמיס יוניברס נפרדה לא רק מהכתר והמשיכה לכיוון אחר כעורכת דין מובילה. "לפני 45 שנה, ישראליות היו אמורות להתחתן בגיל 19, אם אפשר עם הבן של השכן שיש לו עבודה קבועה. העולם היה שונה לחלוטין" אמרה והוסיפה "עכשיו מתחילים להכניס יותר רזות, נמוכות, שמנות כדוגמניות, אבל הדברים האלה, לוקח להם זמן".
"הבעיה היא כשממשלת ישראל שמה כסף בלקדם מיצג עסקי כזה, כי זה בעצם לקדם ערכים שהם מחפיצים נשים" תוקפת אילנה שושן את ההחלטה לקיים את התחרות בישראל. שושן, הייתה מלכת היופי של ישראל בשנת 1980 וחיה כיום בלוס אנג'לס, ועובדת כמנהלת בחברת אנרגייה. "המרחק בין לסמן אישה, נערה, כחפץ, לבין זה שמרימים עליה יד, זה באותו רצף - כי חפץ, אין לו רגשות. אם את מסמנת את הנערה כחפץ, אז למוחרת אין שום בעיה גם להכות אותה. התחרויות האלה תורמות לזה משני צדדים - אחד זה אצל הנערות שמשדר להן שהכוח שלהן נמצא בגוף שלהן ומצד שני, לגברים זה משדר שככה נערות צריכות להיות ואישה היא קישוט של 90-60-90".
עדי עוז, עורכת ראשית במגזין "את" מסבירה כי כעת חל שינוי גם באופן בו נותני החסויות מתייחסים לתחרות. "אין ספק שהמשיכה של זה כאירוע מיתוגי, שיווקי, הלכה וירדה. זה הרבה פחות סקסי להיות מזוהה עם אירוע שמחפצן נשים", הסבירה. עוד אמרה עוז כי הבחירה הישראלית לארח את התחרות, הינה בעלת השפעה מכרעת על עיצוב העמדה הציבורית ביחס אליה. "כל עוד הדבר הזה קיים והופך להיות תוכנית הדגל של מדינת ישראל להחזרת התיירים לאילת, ויוצאים עליו תקציבים ציבוריים ומשקיעים בו הרבה מאוד כסף ואנרגיה - אי אפשר להגיד שזה לא משפיע".
מי מרוויח מהתחרות? מיס יוניברס משודרת ל-600 מיליון צופים בכל רחבי העולם. מ-1996 ועד 2014, היה זה לא אחר מנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ שהחזיק בזכויות על התחרות וגרף את הרווחים, ואף הוסיף למנצחת פרס – שהייה בדירת טראמפ פלייס במהלך כהונתה. כשנכנס לפוליטיקה, טראמפ מכר את הזכויות ל"אנדוור IMG".
"התחרות הזאת באה ואומרת - אם את לא מיישרת קו או אם הגנטיקה שלך אחרת, אז את פחות שווה, את פחות ראויה - הערך שלך יותר נמוך בשוק", מדגישה סמדר גנזי, שנוסף על השתתפויותיה בתחרויות יופי, גם ביימה אותן וכיום, אחרי ששילמה מחיר בריאותי על ניתוח פלסטי שכמעט עלה בחייה, התפכחה ומעודדת אחרים לעשות זאת גם. בדומה לה, גם ח"כ לימור מגן-תלם (ישראל ביתנו), שהייתה מלכת יופי, מסייעת לנשים ולגברים שמתמודדים עם הפרעות אכילה. "בעשר השנים האחרונות מספר הסובלים מהפרעות אכילה גדל ממאה אלף ל-450 אלף. היום, אני מבינה את ההשלכות ולכן אני לא בעד התחרות הזו", אמרה.
אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, עומד מאחורי ההחלטה שהתקבלה בדבר אירוח התחרות. "משרד התיירות מפרסם הרבה קמפיינים ואנחנו מסודרים בעניין המגדרי. אנחנו מתייחסים לזה כאירוע בין-לאומי, אז אני חושב שההחלטה הייתה נכונה". דברים דומים ניתן לשמוע גם מטלי אשכולי, המפיקה הראשית של התחרות בישראל: "במשקלות של תוכנית בין-לאומית שדופקת על שעריה של מדינת ישראל ואומרת: אני רוצה להתארח פה. אני מביאה לפה כסף, אני מביאה לפה אמצעים, יש לזה ערך, בעיניי, בלתי מדיד בכלל". אסף בלכר, גם הוא מפיק ראשי של התחרות בישראל, מסייג את דבריו למשמע הביקורת "גם אנחנו בתוך התחרות הזאת יודעים שצריך שינוי".