ארוחת חג? לא בכל מחיר: ראש השנה בפתח ולצדו, כמו בשנה שעברה, החשש מהתחלואה בקורונה. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק עד כמה חשוב לציבור הישראלי לחגוג את החג למרות החשש מהידבקות בנגיף? 52% מהנשאלים השיבו כי ישקלו לוותר על מנהג התפוח בדבש אם סביב השולחן ישבו לא מחוסנים, 43% ענו שעניין זה לא ישפיע על החלטתם.
כ-60% מהנשאלים טענו כי הם פסימיים בנוגע למצב הרוח הלאומי, אולם כשליש מהם השיבו שהם סבורים כי השנה הבאה תהיה טובה יותר מזו שחלפה. כמו כן, רוב הציבור היהודי (82% מהנשאלים) טענו שהם אוהב את ארוחות החג המשפחתיות.
75% מהחרדים השיבו שהם אוהבים מאוד ארוחות חג, אולם בקרב חילונים מתהפכת התמונה: 35% בלבד השיבו כי הם אוהבים מאוד. הבדל ניכר נרשם גם בין הימין לשמאל. 86% ממצביעי הימין מסרו כי הם אוהבים את ארוחות החג המשפחתיות, אולם בקרב מצביעי השמאל אחוז האהדה עומד על 72% בלבד.
מצב הרוח הלאומי
כשליש מהנשאלים השיבו כי לדעתם הציבור סבור שהשנה החדשה תהיה טובה יותר מזו שמסתיימת. במגזר הערבי האופטימיות נמוכה יותר: 25% בלבד צופים שיפור במצב הרוח הלאומי בשנה הבאה.
את המדד ערכו פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה וד"ר אור ענבי חוקר במכון.
"החברה הישראלית היא חברה משפחתית וחובבת מסורת לכל רוחב הקשת החברתית הדתית והפוליטית", אמרה פרופ' הרמן ביחס לנותני הסקר ולחשש מפני הארוחות המשפחתיות. "יש תחומים שבהם עניין השבטים לא בא לידי ביטוי כמעט. ולראייה, ההבדלים בעניינים כמו ארוחות משפחתיות הם רק עניין של מידה ולא של מהות".