במהלך מבצע "שומר החומות" הכאוס שלט בלוד. בעיר התרחשו 24 אלף מקרי אלימות בימים ספורים, ונראה היה כי הדו-קיום העדין שהצליח להשתמר במשך עשרות שנים – התנפץ לרסיסים. היום, רק ארבעה חודשים אחרי, נראה שהשקט חזר לעיר, ואין דבר שהתושבים רוצים יותר מחזרה לנורמליות. "זה הזמן לאיחוי, לשלום, ולריפוי. יש פה יהודים נהדרים ויש פה מוסלמים נהדרים", אמר יורם מרציאנו, לשעבר חבר מועצת עיריית לוד ותושב העיר.
אתי כהן הקימה את העסק שלה בלוד, "הלחמנייה של אתי", לפני שנתיים, ומאז נאלצה להתמודד גם עם הקורונה וגם עם אירוע מאתגר לא פחות – הפרעות בעיר. לאחר המהומות היה חשש כי יהודים וערבים יפסיקו לפרנס אלו את אלו ויפגעו בעסקים המקומיים, אך אתי לא נתקלה בתופעה: "אנחנו חיים עם הערבים בכבוד, יש לי הרבה לקוחות ערבים. הם ממש מפרגנים לי. חשוב לי שנהיה באחדות ובדו-קיום".
גם בעלה של אתי, בני כהן, מדבר באופטימיות על הדו קיום בעיר: "אני זוכר את עצמי מגיל ארבע, כל השכנים היו ערבים. נכון שהיה שבר והיה מתח, אבל בתוך כמה ימים הכול חזר כבר להיות כמו שהיה לפני". שלום, תושב העיר, מוסיף: "לוד זו אחלה עיר, כולנו חיים כאן בשלום".
גם בצד השני של העיר יש מי שעדיין מאמין בדו קיום. מנת הדגל במסעדת "השלום" של מחמוד אבו-סובחי היא חומוס, ואין יותר הולם ממנו – המאכל המשותף ליהודים ולערבים. אבו-סובחי מאמין גדול בדו-קיום, והוא חושש מההשפעה של ההתפוררות של הסטטוס קוו העדין בעיר. הוא מספר שבזמן הפרעות, מכרה יהודייה שלו הציעה לו לעבור לגור אצלה למען ביטחונו.
"אני לא חרד לעצמי, אני חרד לדור הבא", מספר אבו-סובחי. "לוד חוותה כל כך הרבה הזנחה, אני חושב שהאלימות מגיעה יותר ממקום חברתי מאשר ממקום פוליטי. זה נובע מתסכול". יריב, לקוח ותיק במסעדה, מספר על חברו הערבי: "האנשים האלה הם הדו-קיום".
גם דנה אלחרר ממסעדת "וורקה" הטוניסאית בעיר מספרת כי אחרי הפרעות המצב חזר במהרה לקדמותו, ומסרבת לאבד אמונה ביכולת של היהודים ושל הערבים לחיות יחדיו: "הלקוחות שלי הם כולם כולל כולם. גדלתי פה כל החיים, בחיים לא פחדתי מערבים. ביום הראשון שפתחתי הלקוח הראשון שהגיע היה ערבי".
יש המאשימים את הגרעין התורני בלוד בהפרת הסטטוס קוו ובהצתת הפרעות בעיר. בגרעין התורני טוענים כי אלו האשמות חסרות שחר, ומכחישים כי מטרתם הייתה להפר את האיזון בעיר. "באנו לגור כאן לא כדי לתקוע אצבע בעין לערבים, אלא כדי לגור עם האחים שלנו", מספר איתמר בן יעקב, תושב הגרעין. אבי רוקח, יו"ר הגרעין התורני, מוסיף: "אנחנו באנו לפה כדי להיות חלק מהמרקם האנושי של הערבים והיהודים, ושל היהודים בתוך עצמם. אין לנו שום אג'נדה אחרת".