אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה נפתחו היום (שלישי) בטקס שנערך בבית "יד לבנים" בירושלים, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין ונשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. בשעה 20:0 תישמע ברחבי הארץ צפירה באורך דקה, שלאחריה יחלו עצרות הזיכרון.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רה"מ בנימין נתניהו נשא דברים בטקס: "כולנו משפחה אחת גדולה. זוהי כמובן משפחה יוצאת דופן, ואני יודע כי לצערי אני משתייך אליה כבר 45 שנה כשאיבדתי את אחי, סא"ל יונתן נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל, כשהוביל את חייליו לשחרור החטופים באנטבה, אוגנדה. ובניגוד למשפחה רגילה אנחנו איננו רוצים להתרחב, איננו שמחים להתרחב. בדיוק להיפך. כל אחד ואחת מאיתנו זוכר את הרגע הנורא שבו הוא ניצב ליד תלולית העפר הטחוח, שבר עצום פקד אותנו, שבר שהותיר בנו, חורט בנו צלקת עמוקה. גדיעת החיים, בית ריק, לב פצוע שאף פעם לא באמת מחלים. אחר כך התחלנו ללמוד לחיות מחדש ועשינו זאת, כולנו עושים זאת, בשבילנו ובשבילם, בשביל 23,928 חללי מערכות ישראל שעליהם נוספים אלפי האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. כל אחד מהם מבטא את מחיר התקומה ב-73 שנות עצמאותנו, יהודים וערבים, בדואים ונוצרים, דרוזים וצ'רקסים. משפחה".
נתניהו הדגיש בדבריו כי "כראש הממשלה אני עושה הכול בפעולות שאנחנו מאשרים לחסוך חיי אדם". בהמשך הוסיף: "השנה החולפת, בהמשך לשנה שקדמה לה, הייתה השנה הביטחונית הטובה ביותר בתולדות המדינה, זה אומר שמספר הנופלים היה הקטן ביותר. במזרח התיכון הנפיץ זה כמובן יכול להשתנות כהרף עין, אבל לציבור שיושב פה זה לא אומר הרבה. כי למי שנפגע, למשפחות הנופלים, זו הייתה האיומה ביותר בחייהם. במקביל למאמצנו למנוע קורבנות, אנחנו מכינים את צה"ל וזרועות הביטחון ליום פקודה. שני הדברים מתקיימים בו-זמנית: הרצון למנוע מלחמות מיותרות ואיתם נפילת חיים, ומנגד המוכנות התמידית ליום פקודה".
יו"ר הכנסת יריב לוין נאם בטס: "משפחות יקרות, העם כולו מבקש לחלוק עמכם ולו חלק מזערי ממסע כאבכם. כאב שאינו מרפה. כאב שמחלק באבחה אחת את חייכם לשניים: החיים שהיו לפניו ומה שהפכו מאז אותו רגע בו נמסרה ההודעה המרה. אם היה זה לפני שנים, אם זה היה לפני חודשים, תמיד תמיד נדמה כאילו היה זה עכשיו. אנו מבקשים לחבק אתכם ולחזק אתכם, אין בכך כדי להקל הקלה של ממש אך יש בכך כדי להביע את מחויבותנו העמוקה כלפיכם וכלפי זכר יקיריכם".
לוין הוסיף: "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא יום קשה. הוא קשה למשפחות השכולות היקרות שגם כך אין לכם אף יום קל. הוא קשה לכל אחת ואחד מאיתנו, אזרחי ישראל, העומדים אל מול מחיר הכבד ששילמו עבורנו החללים. מחיר שאין למעלה ממנו. חייהם שלהם עבור יכולתנו לקיים את חיינו שלנו. עבור יכולתנו להמשיך ולקיים את שרשרת החיים במדינת ישראל, שרשרת העוברת מדור התקומה לדורנו אנו, ומאיתנו לדורות הבאים".
סגן יו"ר ארגון יד לבנים בירושלים, עוזי קירמה, ששכל את בנו יוסי, לוחם יחידת האופנועים - יס"מ במשטרת ישראל, נאם גם הוא בטקס ושיתף את הקהל בכאבו האישי: "היום ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הכל כבר נאמר על היום המיוחד הזה, כולם השתמשו בכל המילים לתאר את היום, ואני אומר הזיכרון הוא השקט. השקט שמהדהד בהר הרצל, השקט בהיעדר של יוסי והגעגוע החזק, לקול, למילים, לשיחות יחד איתו. עברו רק ארבע וחצי שנים אבל אני מרגיש כאילו עברו חיים שלמים בלעדיך. באותה נשימה אני מרגיש שלפני רגע היינו יחדיו".
23,928 חללי מערכות ישראל
מיום הזיכרון תש"פ ועד היום נוספו 43 חללים למניין הנופלים, ועוד 69 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל. מספרם של חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד 9.4.2021 עומד על 23,928.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, מספר האזרחים שנהרגו בפעולות איבה מיום הכרזת המדינה, ה' באייר תש"ח, ועד היום עומד על 3,158 איש. מספר זה כולל גם 120 אזרחים זרים, שנהרגו בפיגועים בארץ ו-100 ישראלים שנספו בחו"ל. פיגועי האיבה הותירו 3,262 יתומים בהם 121 יתומים משני ההורים, 800 אלמנים ואלמנות ו-975 הורים שכולים, שחיים עימנו היום.
בשנה החולפת, מיום הזיכרון האחרון, נהרגו שני אזרחים בפעולות איבה: אסתר הורגן ז"ל שנרצחה בפעולת איבה ביער ריחן בשומרון בחודש דצמבר האחרון והרב שי אוחיון ז"ל שנרצח בפעולת איבה בצומת סגולה בחודש אוגוסט.
מחר בשעה 11:00 בבוקר, תישמע צפירת זיכרון באורך שתי דקות, ולאחריה יתחילו טקסי הזיכרון הממלכתיים ב-52 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאתרי ההנצחה. הטקס המרכזי יתקיים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים. מיד לאחר הצפירה, ב-11:02, יחלוף מעל ההיכל מטס מיוחד של מטוסי קרב במבנה חסר.
לקראת יום הזיכרון השלים אגף משפחות, הנצחה ומורשת את הכנת 52 בתי העלמין הצבאיים, את אתר ההנצחה ללוחם הבדואי בצומת המוביל, מאות חלקות קבורה צבאיות ואלפי קברים הפזורים ביישובים השונים מקריית שמונה ועד אילת. העבודות כללו שיפוץ, הנגשה, אחזקה, ניקיון, גינון וכן ליטוש והחלפת מצבות פגומות או ישנות.