א' בת ה-47, דרת רחוב מאזור המרכז נאלצה כל חייה להתמודד עם קשיים רבים, ובהם אלימות במשפחה, אלימות בזוגיות והתמכרות לסמים. בכל כמה שנים שבהן היא נאלצה להתמודד עם מכשול שהפיל אותה, היא הצליחה להתגבר, בין אם בהיגמלות מסמים וחזרה לשגרת חיים מינימלית. ולמרות זאת, בתקופת הקורונה הקשה היא נכנעה שוב לקשיים ונזרקה מדירתה השכורה אל הרחוב, שם היא חיה במשך כ-8 חודשים. כדרת רחוב היא הייתה חסרת-כל, נאלצה לשרוד בתנאים בתקופה של סגרים והגבלות, הקיום שלה היה מהיד אל הפה – מצב תמידי של בלבול ותשישות.
בתקופה הזו א' לא הייתה מסוגלת לתכנן את צעדיה ולדאוג לעצמה, לא לצרכים הבסיסיים ביותר שלה ובטח שלא רכישת מסיכות וציוד להתמגנות מפני הקורונה. מצבה הברור לעין, שנשקף בפינת הרחוב המרכזי שהייתה ישנה בו, לא מנע לטענתה מהשוטרים במשטרת ישראל לקנוס אותה 7 פעמים על אי-עטיית מסכה.
התקופה המאתגרת שעברה מדינת ישראל בזמן הקורונה הציבה גם בפני המשטרה אתגרים רבים כדי לשמור על הסדר הציבורי. שוטרים שסיירו ברחובות חילקו מסכות לעוברים והשבים, אך מצד שני גם חילקו דוחות כשהעבירות היו מכוונות. ולמרות זאת - לא תמיד הייתה לשוטרים את היכולת להבחין בסיטואציה המורכבת שעומדת מולם.
הקנסות לא' לעומת זאת ניתנו בשעה שהיא הייתה במצב פיזי ונפשי קשה ביותר. מדובר בתקופה שבה ההתמכרות שאבה את כל יכולותיה הנפשיות. א' שרדה כדרת רחוב עד שנעצרה בחודש נובמבר האחרון. מעצרה הוארך למשך 20 יום ולאחר מכן היא הועברה למעצר בית עד תום ההליכים, מעצר שנמשך גם כעת. ההליכים נגדה שעדיין מתנהלים, נעשים בליווי קהילתי, רפואי וסוציאלי, במתכונת "בית משפט קהילתי" בבית משפט השלום בתל אביב- יפו, והם מלווים על-ידי קצינת מבחן.
"השוטרים הפרו את חובתם להפעיל שיקול דעת"
מצבה של א' לא איפשר לה אז להבין כי ניתנו לה דוחות מהמשטרה על אי-עטיית מסכה, והיא טוענת כי לא קיבלה אותם בידה. בהמשך לכך, לפני כחודש הוטל עיקול על חשבון הבנק שלה בגין החוב שנוצר לה עקב אי-תשלום של הקנסות. עד למועד הטלת העיקול על חשבונה, א' אף לא ידעה שנקנסה. הסך הכולל של הריביות והעיקול על חשבונה של א' הגיע ל-4,378 ש"ח.
הכספים שעוקלו הם כספי קצבת נכות שהועברה לחשבון הבנק של א' על-ידי המוסד לביטוח לאומי. הקצבה שמהווה הכנסה יחידה עבורה, עומדת לרשותה ומשמשת לרכישת מזון, ציוד חיוני, רכישת תרופות וכיסוי הוצאות שוטפות וחובות. כשמצבה של א' החל להשתפר, היא פנתה לאגודה למען זכויות האזרח ומאז הם פועלים מול הגורמים האחראיים כדי לבטל את העיקול שבוצע לחשבונה ולאפשר לה להישפט על הדוחות מול שופט כדי לבטלם.
"קניסתה של א' נעשתה בבירור בניגוד למדיניות האכיפה: היא נקנסה כששהתה לבדה, במרחב ציבורי פתוח, ולא סיכנה איש בהדבקה. השוטרים שקנסו אותה לא הפעילו את שיקול הדעת המסור בידם והתעלמו מהנסיבות וממצבה של א'", כתבה עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח בפנייתה. "השוטרים הפרו את חובתם להפעיל שיקול דעת, אגב מתן הקנסות, והתנהלו בחוסר סבירות קיצוני ובאטימות, תוך התעלמות מוחלטת מהנסיבות וממצבה של א' באותה עת. הטלת הקנסות פעם אחר פעם על דרת רחוב המתקיימת במרחב הציבורי, הסובלת בבירור מהתמכרות וממצוקה, במצב של חוסר אונים והיעדר אמצעים – היא התעמרות בחלש וניצול לרעה של סמכות. בנוסף, בניגוד מפורש להנחיה, א' לא קיבלה לידה העתק מהקנסות בזמן אמת. מכיוון שגרה ברחוב במשך כמה חודשים, גם העתקי הקנסות, ככל שנשלחו בדואר – לא הגיעו לידיה".
תגובת משטרת ישראל: ממשטרת ישראל נמסר כי מעצר החשודה נקבע על-ידי בית המשפט, בהתאם לממצאי החקירה. כתב האישום שהוגש נגדה על-ידי הפרקליטות, הוא בגין עבירות בתחום הסמים. עוד נדגיש כי צו העיקול נקבע על-ידי המערך האמון על גביית הקנסות ולא על-ידי המשטרה.
לפנייה אל הכתבת: avivitm@ch2news.co.il