בלי עדים, ללא המלצות דרמטיות: ההבדל בין דוח רזה של המבקר לבין ועדת חקירה ממלכתית

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע היום (שני) כי משרדו יקיים ביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון במירון. ההכרזה באה ברקע דרישה הולכת וגוברת להקמת ועדת חקירה ממלכתית. מה ההבדלים בין ועדת חקירה ממלכתית לדוח של מבקר המדינה?

מצד אחד, לדוח של מבקר המדינה יש פחות "שיניים". כך למשל, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית הוא לא יכול לחייב עדים להתייצב. גם למבקר המדינה וגם לוועדת חקירה ממלכתית אין החלטות מחייבות אלא המלצות בלבד. אולם, ניסיון העבר מלמד כי ההמלצות של ועדות חקירה ממלכתיות הן כבדות משקל. לדוגמא, אריאל שרון הודח מתפקידו כשר הביטחון אחרי ועדת כהן והרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר (דדו) התפטר בעקבות המלצת ועדת אגרנט.

ועדת חקירה ממלכתית היא כלי נדיר למדי - רק 18 ועדות כאלה הוקמו מאז קום המדינה. לכן, הדבר מקנה מעמד וחשיבות יוצאים דופן לוועדות חקירה ממלכתיות. כמו כן, בראשות ועדת חקירה ממלכתית עומד שופט עליון או מחוזי (בהווה או בדימוס), וחבריה נבחרים על ידי נשיאת בית המשפט העליון.

מהצד השני, דוח המבקר יכול אולי להגדיל את ההיתכנות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. מדוע? יש שתי אפשרות להקים ועדת חקירה ממלכתית. האפשרות הראשונה היא בהחלטת ממשלה, אך בממשלה הפריטטית הנוכחית יש היתכנות נמוכה יחסית להגיע להסכמות. האפשרות השנייה היא באמצעות הועדה לביקורת המדינה, שם הסיכויים לגבש רוב יהיו גבוהים יותר. יחד עם זאת, הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית נתונה לוועדה לביקורת המדינה רק במקרה בו נכתב דוח של מבקר המדינה בנושא. לכן, ייתכן שהחלטת מבקר המדינה לפתוח בביקורת תגדיל בסופו של דבר את הסיכוי להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ד"ר דנה בלאנדר, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה בין היתר כי הבדיקה של המבקר היא אמנם מבורכת אך זו לא מחליפה ועדת חקירה ממלכתית שתפקידה לבצע בדיקה רוחבית, מקיפה ובעיקר כזו שבוחנת את תהליכי קבלת ההחלטות במסלול שהוביל לאסון.

"כשמבקר המדינה בודק לפי חוק יסוד הוא אמור לבדוק היבטים יחסית צרים של התנהלות של גורמים ברשות המבצעת", קובעת בלאנדר. "נושאים רחבים יותר כמו מעורבות של גורמים פוליטיים בתהליכי קבלות החלטות – לא יבואו לידי ביטוי בדוח של המבקר".

ד"ר בלאנדר עוד מסבירה כי בדוחות של מבקר המדינה אין בהכרח המלצות אישיות נגד אישים מסוימים, זאת בניגוד לוועדת חקירה שם לעיתים מופנה אצבע מאשימה כלפי אדם ספציפי. "למבקר אין את המעמד המעין משפטי שיש לוועדת חקירה ממלכתית. היו כבר דוחות מבקר על מירון וההתנהלות שם ויודעים שמבחינה ציבורית המעמד של דוח המבקר הוא בלי שיניים".

"ההמלצות הן מוסדיות או ארגוניות אבל מבקר לא אומר להעביר מישהו מתפקידו ברמת הפרט. גם כשהיו מבקרי מדינה יותר נשכניים מהנוכחי, לא המליצו המלצות אישיות למרות אחריות שנתנו לכל הממשלה".