דמיינו לעצמכם שאתם קמים בבוקר, וכמו בכל בוקר נכנסים לחדר של הילד שלכם, הפעוט - אלא שבבוקר אחד חייכם משתנים. זה מה שקרה למורן אבטה (38), אימו של נועם שהיה אז בן שנתיים, בעת שמצאה אותו בחדרו בין חיים למוות לפני 11 שנים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
לפני קצת יותר מעשור, בשנת 2010 הביאה מורן לעולם את בנה הראשון לאחר שמלאו לה 27. להיריון הזה היא ובעלה המתינו זמן רב, והלידה של בנם נועם ריגשה אותם מאוד. "הוא קיבל מאיתנו את השם נועם - ניסים ונפלאות עושה מרום. מי ידע ששנתיים לאחר שנולד, יזדקק לניסים ונפלאות כדי להישאר בחיים", נזכרת מורן ברגעים הקשים ביותר שלה כאימא. נועם היה ילד בריא והתפתח בצורה רגילה, וכן דאגה מורן שיקבל את כל החיסונים הניתנים בגילו. אך לפני 11 שנים, החיסון B שניתן היום לא היה - וזה בדיוק החיידק שתקף אותו.
"ראיתי ילד דלמטי, לא מצליחה למחוק את הסימנים"
"אני זוכרת את אותו הבוקר כשהתקשרה אליי הגננת וקראה לי להגיע, כי לילד היה חום של 40.2 מעלות. זו שנה ראשונה בפעוטון, ילדים מעבירים וירוסים וקריאה להגיע מהסיבה שהילד לא מרגיש טוב - יכולה להיות דבר שבשגרה", חוזרת מורן לאחור. "אלא שבמיון דבר לא מתגלה. בדיקות הדם לא הראו כל תוצאה ולא נראו עליו סימנים כלשהם", היא מוסיפה.
באותו הלילה בבית, נועם לא הפסיק להקיא ובבוקר כל התמונה השתנתה. "ראיתי ילד 'דלמטי'. כולו שטפי דם. חשבתי בהתחלה שמרח את עצמו במשהו, אולי צבע - אבל אני לא מצליחה למחוק את הסימנים. הרמתי אותו לשידת החתלה והוא 'נבל' לי בידיים, הראש נפל הצידה. אני זוכרת שזה היה יום גשם, מבול עם ברד, ואנחנו עם גופיות ונעלי בית רצנו למיון. בנסיעה הרגשתי שהראש של הילד ממש כבד עליי", מספרת מורן.
"הוא עוד לא קרא לי אימא"
"בבית החולים 'חטפו' לי אותו מהידיים. הגעתי עם ילד מת, שקוף, כולו עם שטפי דם בכל הגוף וכבר ללא דופק. בתוך מספר דקות יצא אלינו הרופא המומחה ושאל אותנו: 'אימא ואבא, אתם יודעים מהו חיידק אלים מנינגוקוק B?'. הוא הסביר לנו שחיברו אותו למכונת הנשמה וכעת מה שאפשר לעשות זה לספור שניות, דקות ואם יתמזל מזלנו - שעות. הגוף של נועם היה בשוק והכול קרס. גם אם ייצא מזה, הוא עלול להיות במצב סיעודי. מי יודע אם יוכל להיות שוב ילד רגיל. המיון עבורי כמו בית אבלים והרי איך הוא יכול למות עכשיו? הוא עוד לא קרא לי 'אימא'".
"הוא שכב במיטה, בהה לחלל האוויר כמו בובה ואני הייתי לידו ימים ולילות. תוך כדי שהיינו בשגרת הבית הרגילה, הייתי מדברת איתו ומלטפת", אומרת מורן. אך אז, בלילה של היום הרביעי - קרה להם נס. עם ידיים ורגליים חבושות, נעמד נועם במיטת בית החולים והתעקש לעשות זאת למרות הכאבים. בבוקר למוחרת הגיעה בשורה טובה עוד יותר - נועם כבר התחיל ללכת.
הניצחון של נועם
תשע שנים אחרי, נועם כבר בן 11, ילד בריא אחרי שכל הסיוט הזה כבר מאחוריו. "בראשו פצע קטן ללא שיער, זכר למלחמה על החיים שלו, שניצחנו למרות הכול. הרופאים אומרים שמבחינתם הוא בן תשע, כי נולד לחיים מחדש כשהיה בן שנתיים - חכם, מנהיג, אינטליגנטי, ערכי, אוצר אמיתי. נס רפואי".
"כשנועם נולד, לנגיף המנינגוקוק B לא היה טיפול, ולכן גם כשעשיתי הכול 'לפי הספר' והענקתי לו את כל הטיפולים והחיסונים, לזה לא היה פתרון וגם לא הייתה מודעות. אלא שכיום כבר יש והחיסון קיים". לסיום, אבטה מביעה תקווה שדרך סיפורם האישי היא הצליחה לעורר יותר מודעות לכך: "זה פצע פתוח שאני מחטטת בו בפעם הראשונה, אבל עושה את זה עבור ההורים שלא יודעים ושלא מכירים. הלוואי שהצלחתי לגרום לכך שהורה אחד לא יעבור את מה שאנחנו עברנו. לכו לחסן את הקטנים שלכם, כי כשמנינגוקוק B דופק בדלת - הוא עלול להרוג".