"חשד שהגבלת המחאה נעשתה על בסיס שיקולים זרים שקשורים להפגנות מסוימות מול אדם מסוים"

עו"ד סומפולנסקי השיבה כי היא חושבת שהזכות לבחור נמצאת ברמה גבוהה יותר מהזכות להפגין. השופט מלצר הסביר שמבחינת החוק זה באותה הקטגוריה. עו"ד סומפולנסקי השיבה: "החוק החריג פעילויות שבגינן אפשר לצאת מהבית, חלקן נוגעות לזכויות אדם או לאינטרסים ציבוריים שתפישת המחוקק הייתה שגם בתקופה של סגר מוחלט צריך לאשר אותם. לכן אני לא בטוחה שזו דוגמה טובה. אם היינו אומרים אסור להפגין נקודה, הייתי מבינה את ההשוואה, אבל זה לא מה שהחוק קובע וזה לא מה שהיה בפועל".

נציג פרקליטות המדינה, עו"ד אודי איתן, טען שהזכות להפגין היא לא זכות מוחלטת, ואם יש התנגשות עם הזכות לחיים, הזכות לחיים גוברת. לשאלת הנשיאה חיות ענה שמתוך 504 אלף נדבקים מאומתים מתחילת המגפה, 3,704 מתו מהמחלה. הנשיאה חיות השיבה: "זאת אומרת אפילו לא אחוז מתוך הנדבקים. אז לדבר על הזכות לחיים כפועל יוצא של הידבקות...".

השופט מני מזוז רמז שנתניהו נמצא בניגוד עניינים בחקיקה זו. "העתירות מבוססות על הנחה, חשש או חשד שהגבלת המחאה נעשתה על בסיס שיקולים זרים שקשורים להפגנות מסוימות מול אדם מסוים. האם בנסיבות כאלה צריכה להיות מגבלה על ראש הממשלה מבחינת מעורבותו בהכרזה על מצב חירום מיוחד שגורר אחריו הגבלת מרחק?".

עו"ד אודי איתן טען כי "הכרזת מצב חירום מיוחד נתונה לאישור הכנסת". השופט מזוז: "ההכרזה היא של הממשלה ואחר כך טעונה אישור. האם באותה החלטת ממשלה צריכה להיות מגבלה על מעורבתו של ראש הממשלה כשיש לכך השלכה ישירה של ההפגנות נגדו? כיוון שזה כל כך אינטנסיבי וממוקד עליו באופן אישי ולא באופן מוסדי - אני שואל האם על פי כללי ניגוד העניינים יש מניעה או צריכה להיות מניעה למעורבתו של ראש הממשלה בהחלטה".

נציג המדינה אמר שאינו רוצה לתת תשובה על דעת עצמו: "אם השופטים סבורים שזה דרוש הכרעה נשלים את זה על סמך אישורים מדרגים גבוהים יותר".