ספרה החדש של גליה עוז, בתו של עמוס עוז, אחד הסופרים הגדולים והמוכרים בישראל, עורר סערה כשהיא חשפה בו לראשונה את החוויות הקשות שעברה בילדות. הספר האוטוביוגרפי, "דבר המתחפש לאהבה", מגולל את מסכת האלימות וההשפלות שעברה מצד אביה. הערב (שבת) היא סיפרה על כך בגילוי לב בריאיון לחדשות סוף השבוע. "גם זאת המורשת שלו", הבהירה גליה. "יש לו מורשת, היא שם. אבל גם זה עמוס עוז, זה בסדר".
היא תיארה את החיים בצל אב מתעלל וסיפרה על הנתק ממשפחתה. "זו היתה שגרה של התעללות פיזית ונפשית שכוללת קללות, מכות. 'טינופת', 'דרעק', מילים כאלה", הסבירה עוז. "צורך כפייתי לשלוט כל הזמן. השפלה, הקטנת ערך. לזלזל בחברים שלך, לזלזל במה שאת אוהבת. לפגוע בדימוי הגוף".
"כל פעם עושים לך הוצאה סמלית להורג, או גירוש סמלי מהבית - וצריכים להחזיר אותך, כדי שזה יקרה שוב. כדי ששוב אפשר יהיה לפרוק את הזעם ואת האלימות עלייך", הוסיפה עוז. לדבריה, אביה שמר על כך שלא תדבר בשיטות הפחדה. "הדינמיקה של משפחות כמו שלנו היא שיש אחד שבשבילו כולם עובדים באיזשהו אופן", הסבירה. "מישהו צריך להכיל, לאיזשהו ילד יש את התפקיד הזה וזאת הייתי אני".
בנוסף לחוויות הקשות מילדותה, דיברה עוז גם על העובדה שבחרה לשתוק שנים רבות, עד שהחליטה לחשוף את הסיפור לאחר מותו של אביה. "בחייו הוא הפחיד אותי. פחדתי", הבהירה עוז. לדבריה, היא המשיכה לפחד ממנו גם כשהיה אדם מבוגר וחולה. "עוברות כמה שנים, ואת מבינה שהאלימות הפיזית מתגלגלת למשהו אחר. זה לא נעלם", הבהירה. "זה הטרדות ופגיעה מתמדת בפרטיות שלך וניסיונות קטנים אבל קבועים לסכסך בין זה לזה, ולהפריד".
היא הוסיפה כי "אתה מתרגל לשמוע כל מיני דברים מאחורי גבך שהיו אמורים להיות דיסקרטיים, סוג של לחץ קבוע. קו פרשת המים היה כשהתחלתי לדבר על האלימות בילדות". היא סיפרה שניסתה לדבר על כך עם אמה ועם אביה. "ברגע שהתחלתי לדבר על זה נפתחה מלחמה". לדבריה, ההורים מיהרו להכחיש זאת, והבהירו כי "היתה לך ילדות רגילה של קיבוץ".
"הוא היה צריך קורבן כדי שהוא יוכל להיות מושלם בחוץ. הוא צריך את הטרף", הוסיפה עוז. "כל פעם שהוא חש תסכול או זעם, או אשמה, הוא היה מוכרח להוציא את זה החוצה. הוא לא יכול היה להגיד לעצמו 'אני לא בסדר'".
מאז יציאת הספר, היא נמצאת במרכזה של סערה גדולה גם מול אמה, אחותה ואחיה שמעידים על מציאות אחרת בבית. היא סיפרה כי אביה הכה גם את אמה, לפחות בהזדמנות אחת בנוכחותה. האם הכחישה את הטענה הזו. "אין ספק שהאיש היה אלים והוא עצמו הודה בזה", הבהירה עוז. "אומנם הוא הודה בזה באותו מכתב שבו הוא אמר דברים איומים אחרים ומערערים ושקריים, אבל הוא הודה. כך שהוויכוח הציבורי 'היה או לא היה' מסתיים בזאת".
היא הגדירה את התגובות שמסרו בני המשפחה לספר, כניסיון להשתיק אותה. "האמת כאן נמצאת. עמוס עוז היה אדם אלים, שיטתית ולאורך השנים. זה כבר נמצא, זאת המורשת שלו. גם זאת המורשת שלו", סיכמה עוז.