אז כשישראל יוצאת אט אט מן הסגר, זה הופך להיות צוואר הבקבוק – המרכז שמבצע את התשאולים ואת החקירות האפידמיולוגיות – 2,000 מתשאלים ומתשאלות עובדים עכשיו כדי לעצור את שרשראות ההדבקה. כל זה במסגרת שיתוף פעולה של משרד הבריאות, פיקוד העורף והרשויות המקומיות. הגענו לבקר במקום שמתקדם לקראת הפעלה מלאה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ממפקדת "אלון" של פיקוד העורף מבצעים את התשאולים, חקירת המאומתים, איתור ומיפוי המגעים שלהם במאמץ לקטוע את שרשראות ההדבקה - ולבלום את התפשטות הקורונה. בתוך חודש וחצי הוקם המערך הזה, כולל הקמת יחידה ייעודית בשם "אלה" - מאות חיילים וחיילות שזה יהיה מעכשיו שירותם הצבאי.
כעת יש כ-2,000 מתשאלים, חיילים, סלקטורים, סטודנטים ואחיות. הכשרה של כל אחד כזה אורכת כשבוע. בעוד חודש יהיו כבר 3,000 מתשאלים, כשכל מתשאל מבצע שלוש חקירות ביום בממוצע. אחת המתשאלות, סגן במילואים ליאור גבר, הסבירה שכאשר היא מקבלת עדכון על חולה מאומת חדש ממשרד הבריאות היא בונה מיפוי של מי שבא איתו במגע "ואז אני מתקשרת מגע-מגע, מכניסה אותם לבידוד". היא סיפרה שזה יכול להגיע גם ל-30 מגעים לאדם.
"הסוד הוא לשאול את השאלות הנכונות", אמרה ליאור על הדרך שבה ניתן לקטוע את שרשראות ההדבקה באופן יעיל. "איך קנית חלב לקפה? איך נסעת למקום איקס? ככה אני באמת מבינה אם הוא נסע באוטובוס או ברכב פרטי".
במקרה שאנשים לא מוכנים לשתף פעולה הם מועברים לטיפול במחלקה שייעודית לטפל בחקירות ללא שיתוף פעולה. מ"פ מתשאלים במפקדת "אלון", רס"ן תומר לובלינר, סיפר מה קורה אם גם שם לא משתפים פעולה: "משם מעבירים את זה לאכיפה וזה עובר הלאה, ודוגמים את הבתים ואנשים מגיעים ומבקרים אותם. מישהו בסוף פוגש אותו בקצה".
מפקד מערך החקירות האפדימיולוגיות בפיקוד העורף אל"מ רלי מרגלית הבהיר מה השורה התחתונה בסופו של דבר: "החקירה עצמה, אין לה שום משמעות אם לא הבאנו ממנה מגעים. אם אותו מאומת לא דיווח לנו עם מי הוא היה, מתי הוא היה, זה יגרום לנו לזה שבסופו של דבר החקירה הזאת תהיה לא אפקטיבית לחלוטין".
בסוף חייבים כאן שיתוף פעולה של האזרחים כדי לעצור את ההתפשטות. צריך להוריד את מספר החולים ולהעלות את מספר המתשאלים. נדרשת אחריות ציבורית אם רוצים לפתוח את המשק ולשקם את הכלכלה. אחרת ייתכן ונמצא עצמנו שוב בסגר שלישי.