תביעת מיליונים נגד בית החולים מעייני הישועה: מ', צעירה בת 30 מאזור המרכז, הגיעה לניתוח סינוסים פשוט בבית החולים מעייני הישועה, ויצאה ממנו עם ניתוח פלסטי באפה. לטענתה, הבעיה לא נגמרה בניתוח שעברה בניגוד לרצונה, אלא שבעיית הסינוסים שלה רק החמירה – כך נטען בתביעה אותה הגיש בימים אלה עורך הדין רן שפירא ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סיפורה של מ' בבית החולים מעייני הישועה התחיל לפני כ-7 שנים. מ', שסבלה מאף סתום ונזלת כרונית, פנתה לרופא אף-אוזן-גרון בבית החולים כדי לבדוק כיצד באפשרותה לפתור את אותן הבעיות באפה. הרופא בדק את מצבה הרפואי, ולאחר מכן המליץ לה על ניתוח בסינוסים - שבוצע חודשיים לאחר מכן.
על פי התביעה, הניתוח בוצע למרות שלא קדמה לו בדיקת CT כמקובל בניתוחים מסוג זה. עוד נטען בתביעה כי במהלך הניתוח הרחיב הרופא את הפלישה הכירורגית לסינוסים. לא רק זאת, אלא שהרופא המנתח הגדיל לעשות וביצע ניתוח פלסטי באפה של האישה - מבלי שום בקשה מצידה ומבלי שנתנה לו על כך את אישורה.
מ' טוענת כי לאחר שהנפיחות ושטפי דם באפה ובעיניה נעלמו, היא נדהמה לגלות כי צורת אפה השתנתה מן הקצה אל הקצה. לטענתה, אפה, אשר בטרם הניתוח היה ישר ונאה, נעשה מכוער כשהוא פחוס בחלקו העליון – למרות שהדבר היה אמור להתרחש בניתוח מסוג זה.
"לא רק שהניתוח לא פתר את בעיית האף הסתום והנזלת הכרונית ממנה סבלה האישה, אלא אף החמיר את מצבה", טען עורך הדין שפירא בכתב התביעה. "כעת היא סובלת גם מכאבי אף וראש, מסינוסיטיס כרונית, שממנה לא סבלה קודם לכן, ומשינוי במבנה אפה ובקולה, שאילץ אותה להסתייע בקלינאית תקשורת".
כאמור, בתביעה נטען כי מ' תידרש לניתוח לתיקון הנזקים שנגרמו לה לפי טענתה בעקבות הניתוח שעברה. באמצעות עו"ד שפירא, הגישה האישה תביעת פיצויים על רשלנות רפואית לבית החולים מעייני הישועה, העשויה להגיע עד גבול סמכותו של בית המשפט השלום - 2.5 מיליון שקלים.
מבית החולים נמסר בתגובה: "המרכז הרפואי מעייני הישועה אינו מנהל את ענייניו המשפטיים או האחרים בתקשורת. בהתאם, המקרה הספציפי בעניינו פניתם אלינו יקבל מענה מסודר במסגרת כתבי טענות המרכז הרפואי לכשיוגשו. בשלב זה נבקש רק להביע את מורת רוחנו מן הפרקטיקה שהשתרשה במחוזותינו – הגשת תביעות סרק נגד בתי חולים והמרכז הרפואי מעייני הישועה בתוכם, אשר לרוב מסתיימות בזוטי דברים וסכומי מטרד, אשר לעיתים נדמה, כי כל מטרתם האדרת שמם של עורכי הדין המייצגים".
"יש לתהות מה המניע מאחורי הפרסומים התדירים, שהרי בוודאי שלא מדובר באינטרס של התובעים-לקוחות.
המחשבה השגויה, לפיה בתי חולים הם "כיס עמוק" שיזדרז לשלם כל סכום - חסרת כל יסוד. תקציבי בתי החולים בכלל, ותקציב מעייני הישועה בפרט, אינם בבחינת בור בלי תחתית; ועוד יש לזכור: תשלום של בית חולים יבוא תמיד, ללא יוצא דופן, על חשבון המטופלים, העובדים וכלל הציבור".