ילת"מ (יחידה למשימות תת-ימיות) היא אחת היחידות הקטנות, המקצועיות והאקזוטיות של צה"ל. המשרתים בה הם צוללים שיכולים להגיע לעומקים של מאות מטרים במעמקי הים, שם הם מפרקים פצצות, מצילים ספינה שספגה טיל וטבעה, ואפילו עוסקים בעבודות ריתוך של אש תת-ימית. הם צריכים לשהות לעתים שעות ארוכות במקום שבו אי אפשר לחיות בלי צינור אוויר, לפעמים מחוץ לגבולות ישראל. זו פעילות שיש בה לא פעם סכנה גדולה, כזו שלא מפסיקה להפתיע, וכעת קיבלנו הזדמנות נדירה להצטרף לאימונים שלהם.
יום שגרתי בים, לקראת עוד אימון של היחידה, והפעם זה אחד התרגולים המסוכנים שהיא יודעת לעשות - למצוא נפל של פצצה, אמל"ח מסוכן, ואחרי האיתור לפוצץ אותו במים בצורה מבוקרת. "זה אמיתי?" שואל קושמרו כשהוא מקבל לידיו חצי קילו חומר נפץ. "כשאני אגיד לך שאפשר, תניח אותו בזהירות", עונה לו סא"ל אורון ענבר, מפקד ילת"מ. "זה חומר נפץ אדיש, הוא לא יתפוצץ עליך עכשיו, אבל תנהג בו בזהירות. כי אם כן, אפקט הפיצוץ הוא פי 7 מאשר מחוץ למים. מה שיישאר הוא רק השעון שלך".
מכשיר איתות תת-ימי ששולח אותות אקוסטיים הוא המצפן לאיתור הפצצה שמונחת לה איפשהו על הקרקעית. זה קשה תמיד, אבל במים העכורים של הים התיכון זה כמו למצוא מחט בערימת שחת, טיפה בים הגדול. בסוף מגיעים אליו, וכל שנותר הוא לחבר גם את חומר הנפץ ולקחת מרחק ביטחון מהנקודה לפני ההפעלה. כפי שהתריע מפקד היחידה, הפיצוץ גדול, גלי ההדף עצומים. המשימה הושלמה בהצלחה.
באימון נוסף מציגים חיילי היחידה את אחד האמצעים המעניינים שברשותה - קסדת אמודאי. מדובר בקסדה השוקלת 18 קילוגרמים ואליה מחובר צינור שמוביל אוויר מלמעלה, ומאפשר לשהות שעות ארוכות מתחת למים. מאז ומתמיד רצה האדם לרדת אל המצולות, וזו הייתה ועודנה אחת השיטות הראשונות והבסיסיות לעשות זאת. עד היום זו אחת השיטות הטובות ביותר, לפחות עבור מי שיודע להשתמש בה. הקסדה כבדה מאוד על הראש, קשה לראות איתה משהו, וכשאדם שאינו מיומן בכך חובש אותה התחושה מוזרה במיוחד.
בראשית דרכה הייתה הילת"מ יחידה קטנה בתוך שייטת 13, הקומנדו של חיל הים, עד שב-1980 החליטו להפוך אותה ליחידת צלילה מקצועית עצמאית. לוחמיה חיים ונושמים את מצולות הים, ואפילו טקס החלפת פיקוד או קבלת סיכת יחידה מתבצעים במקום הטבעי של החיילים הללו - במעמקים. הצלילות, שיכולות להגיע לעומק של 100 מטרים, מבוצעות בעזרת מערכות צלילה מתוחכמות ומורכבות, תוך שימוש בתערובות גזים מיוחדות, כוח אדם רב וציוד המותקן על גבי כלי שיט.
מסלול ההכשרה של הלוחמים והלוחמות ביחידה אורך כשנה, שבה הם מוכשרים למגוון סגנונות צלילה מורכבים, עבודות תת-מימיות והפעלת כלי השיט של היחידה. צה"ל מגדיר את הגברים והנשים המשרתים בילת"מ "לוחמי חוד", וחלק גדול מפעילותם חוסה תחת מעטה של סודיות, כך שאפשר רק לדמיין באילו זירות הם פועלים. אחת הפעולות הידועות שבהן השתתפה היחידה הייתה מציאת הצוללת "דקר", 31 שנים אחרי שטבעה עם 69 חייליה אל המצולות, בעומק של שלושה קילומטרים.
אחרי 56 שנה: הנעדר אותר בקרקעית הכנרת
חיילי הילת"מ הם גם אלו שמצאו לפני כשנתיים את שרידי גופתו של טייס חיל האוויר, סגן יקיר נווה ז"ל, 56 שנים אחרי שהתרסק עם מטוסו בכנרת בשנת 1962 במהלך טיסת הדרכה. "שני אנשי הצוות נהרגו בפגיעת המטוס במים במהירות מוערכת של 400 קמ"ש, המטוס התרסק בצורה המאפיינת תאונות התרסקות במהירות גבוהה ובזווית שטוחה", הסבירו בחיל האוויר אחרי התאונה הקטלנית.
גופתו של סמל עודד קוטון ז"ל, פרח הטיס שהיה עם נווה בטיסה, נמצאה כשנה לאחר ההתרסקות בין שברי המטוס על קרקעית הכנרת, אולם נווה הוגדר במשך עשרות שנים הוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו אינו נודע. לאורך השנים התקיימו כמה מבצעים לאיתורו, והסתיימו ללא הצלחה, עד שב-25 באוקטובר 2018 הודיע דובר צה"ל כי בעזרת טכנולוגיות חדישות ומתקדמות נמצאה הגופה. מצבה לזכרו של סגן נווה ז"ל הוקמה בחלקת הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.
להציל את האלמוגים: "הם יצור חי, בדיוק כמו ג'ירפות ושועלים"
שוניות של אלמוגים הולכות ונעלמות מעל פני כדור הארץ. ההתחממות הגלובלית גרמה לעלייה של מעלה או שתיים בטפמרטורה של האוקיינוסים, וזה מספיק כדי להרוג את בעלי החיים היפים האלו, והחשובים למערכת האקולוגית מתוקף היותם בתי גידול לדגים. בבסיס חיל הים באילת, עקב היותו בסיס צבאי האסור לכניסת צוללים ותיירים, האלמוגים חיו, גדלו ושגשגו במשך עשרות שנים באין מפריע. אלא שבחורף האחרון הכתה באילת סופה נדירה בעוצמתה. גלים גבוהים ועוצמתיים זרעו הרס בחופים, והמזח בבסיס חיל הים פשוט קרס.
"הנזק גדול", סיפר מפקד הילת"מ, סא"ל ענבר. "מתחת למים אפשר לראות את את ההרס הרב. יש כאן בתי גידול מאוד מאוד עשירים ויפהפיים שגדלו פה במשך הרבה מאוד שנים, ועליהם צמחו אלמוגים מזנים שונים". כדי לצמצם את הנזק ולהציל כמה שאפשר מהאלמוגים, יצאה היחידה למבצע בשיתוף עם רשות הטבע והגנים להעברת האלמוגים בזהירות הנדרשת למיקום חדש שבו יוכלו להמשיך לשגשג.
אסף הברי, מנהל מרחב אילת ברשות הטבע והגנים, מזהה ערך מוסף בפעילות להצלת האלמוגים. "אחד הדברים היפים שאנחנו עושים כאן, עם זירת ים סוף ועם הילת"מ, זה העבודה עם החיילים", אמר. "יש לנו כאן הזדמנות בעצם להטמיע בהם ערכים של שמירה על טבע ולהראות להם מאוצרות מפרץ אילת, וזה שיתוף פעולה מבורך". הברי מסביר כי אלמוגים הם בעל חיים לכל דבר ועניין: "כשאני מדבר על אלפי מושבות אלמוגים, אז תחשבו על אלפי שועלים, אלפי חרדונים או אלפי ג'ירפות".
הצוותים נכנסים לתוך המים של הבסיס הצבאי. אחרי שהם עוברים צמיגים ישנים וחלקי מתכת שנפלו מהספינות, הם נחשפים לראשונה אל עמודי המזח ועליהם האלמוגים. יופי בשלל צבעים וצורות מתחת למים של טבע נסתר. כעת צריך לנסר את עמודי המזח, ועם הכוח של ילת"מ ורשות שמורות הטבע והגנים מתחיל המבצע: מנתקים בעדינות את האלמוגים מבסיסם ומעבירים אותם בזהירות בזה אחר זה לארגז, בדרך אל מה שיהיה הבית החדש שלהם באזרחות. בית שמתישהו יהיה במקום שבו כל צולל יוכל ליהנות ממנו. נותר רק לקוות בעלי החיים הרגישים האלו ישרדו את המעבר, ושכולנו נזכה ליהנות מהם.