מירית הררי, אשתו של שדרן הרדיו דידי הררי שהלכה לעולמה שלשום (ראשון), נודעה במאבקה המתוקשר בסרטן הלבלב ממנו סבלה. היא נגעה בישראלים רבים כשדיברה פומבית על מחשבותיה בנוגע למוות, ולניסיון לנצל כל רגע בחיים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

אך העזרה של הררי לא הייתה רק בפתיחותה הפומבית בנוגע למחלתה. איריס זילברמן, שאיבדה את אחותה אורנה בר, סיפרה על הקשר האישי ביניהן. "מירית פרסמה את הפוסט הראשון כשאחותי הייתה בתחילת סבב כימותרפיה קשה ומצבה הנפשי היה ממש ירוד", סיפרה זילברמן. "כתבתי לה שהיא מדהימה, ושאלתי מה לדעתה אני יכולה לעשות כדי להקל על אחותי מבחינה נפשית ומהפחד מהמוות".

זילברמן הופתעה מתגובתה המהירה של הררי, שהייתה בעצמה באמצע טיפולים: "הדבר היחידי שעולה לי בראש זה שאדבר איתה בטלפון". היא סיפרה שאכן התקיימה שיחה שמאוד ריגשה את אחותה ועודדה אותה: "אנחנו לא מכירות את מירית והיא לא היססה ומיד הושיטה לנו יד".

אורנה בר (צילום: ליאור גולדשטיין יערי)
אורנה בר ז"ל|צילום: ליאור גולדשטיין יערי

זילברמן סיפרה שגם כשנפרדה מאחותה, היא הרגישה שהררי הייתה שם בשבילה. "אחותי הלכה בגב זקוף ובשלווה מהעולם לפני כמה חודשים. כתבתי למירית בפוסט האחרון שלה: 'אני שמחה שאורנה הספיקה לקבל שיחה של עידוד ממך, את נתת לה השראה, את נותנת לכולנו השראה ופרופורציות בעולם הזה".

גם מורין פריזיס סיפרה על התמיכה שהעניקה הררי לחמותה מזל פריזיס, שחלתה גם היא בסרטן הלבלב דרגה 4 ונפטרה בחודש יוני. "בין חמותי למירית היה קשר טלפוני הדוק, שכלל גם התייעצויות לגביי טיפולים. אחת עודדה את השנייה להילחם במחלה", תיארה מורין.

מזל פריזיס - חמתי
מזל פריזיס ז"ל

מורין מאמינה שלקשר בין השתיים יש תפקיד גדול בכך שמזל נותרה בחיים מעבר לזמן שחזו הרופאים. "חולי סרטן הלבלב חיים לרוב בין חצי שנה לשנה, בטח בדרגה 4 כשכבר אין אופציה לנתח או להקרין כי הוא כבר כל כך מפושט", סיפרה מורין. "מזל שרדה את המחלה שנה וארבעה חודשים, מתוכם שנה לפחות בליווי של מירית".

מורין סיפרה שכשהתקשרה לעדכן את הררי שמזל נפטרה, "מירית לקחה ממש קשה את המקרה, בכתה ואמרה לי שרק שלשום הן שוחחו בטלפון ונשמע שהכל היה בסדר. היא השתתפה בצער המשפחה וממש לקחה את המקרה של חמותי באופן אישי. לא הכרנו אותה אישית, לא נפגשנו מעולם, אבל היא הייתה סוג של מורת דרך עבורנו".

 

עדי נגר, שהתנדבה עם הררי בעמותת סח"י, חושבת שנקודת הקסם הכי גדולה שלה היא היכולת לתת לכל אדם את ההתייחסות לו, לראות אדם כאדם. "לא הבנתי איך בתוך כל הבלאגן שהאישה הזו עוברת היא עוד מוצאת את הדרך שלה לא להתעלם, לענות, להסתכל לאנשים בגובה העיניים ולדבר איתם, חשובים יותר חשובים פחות", אמרה. "איזה דפוק זה לדבר עליה בלשון עבר".