מגפת הקורונה עוד כאן ומסרבת להיעלם - רבים מהישראלים נלחצים יותר ויותר מאי הוודאות הכלכלית והבריאותית שלא נותנת להם מנוח. בסופר פארם אימתו זאת כשציינו עלייה של 8 אחוזים בתרופות להפגת חרדה ומתח, כאלו עם מרשם. בנוסף, קיימת עלייה בביקוש לתרופות שלא דורשות מרשם, כמו אלה שמסייעות בשינה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

יש כאלה שלא יצאו מהבית ממש מתחילת המגפה, חלי ליליאן מזרחי מחולון היא אחת מהן. "מ-15 במרץ אני נעולה בבית, אני והילדים, בעלי עובד, ולא ירדנו מהבית, אפילו לא מאה מטר. אפילו לא לזרוק את הזבל", סיפרה מזרחי והבהירה את חששותיה. "צריך להיזהר במצב הזה. את נלחמת בלא נודע. את יוצאת לרחוב, ואין לך מושג מאיפה זה יתקוף אותך. אז עדיף לא לצאת".

הישראלים שמתמודדים עם החרדה הגוברת מהנגיף (צילום: n12)
משפחת מזרחי|צילום: n12

מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, מומחה בפסיכיאטריה, פרופסור גיל זלצמן הסביר כי מצבים שכאלה מעלים את הסיכוי ללקות בדיכאון: "אנחנו יודעים שסגר בכלל, ובידוד בכלל, מכניסים אנשים לאי-שקט. הם גורמים לעלייה בדיכאון, לחרדה, הפרעות שינה".

פרופסור זלצמן הדגיש שזה תקף לכולם: "אני מדבר על אנשים נורמטיביים שמעולם לא הייתה להם שום בעיה פסיכיאטרית, ואתה כולא אותם במקום ולא נותן להם לתפקד את התפקוד הרגיל שלהם - זה מיד משפיע על מצבם הנפשי".

לכפיר שלי מתל אביב יש חברת מוזיקה, בעיקר לחתונות. עם הסגר של הגל הראשון הוא הצליח להתמודד, אבל כשהאירועים חזרו, ושוב בוטלו, הוא כבר התמוטט. כפיר עבר 3 התקפי לב בלילה אחד. "המכה הזאת, כבר לא הצלחתי להתמודד איתה, בעיקר עם זה שאנשים דורשים את הכסף שלהם בחזרה, בצדק, וגם אין לך לתת להם, ואז אתה מרגיש לחצים שאתה לא מכיר", שיתף.

העניין הוא שתחושת המועקה היא לא בקצוות. היא לא קשורה לימין או לשמאל, לא מבחינה בין גברים לנשים. היא מכבידה כמעט על כולם. פרופסור זלצמן אף הוסיף כי זו הדאגה האמיתית: "אם אתה מסתכל בנתונים של ארגון הבריאות העולמי, הצונאמי האמיתי זה הקורונה הנפשית, כי הקורונה הנפשית תהיה פה הרבה אחרי שהקורונה הרפואית והכלכלית ייעלמו".