כאן גרות בכיף: כבר שנים שמאמנת נבחרת ההתעמלות הלאומית אירה ויגדורצ'יק חולמת על היום שבו בנות הנבחרת לא רק יתאמנו יחד, אלא גם יעברו לגור יחד. אחרי פגרת הקורונה שנכפתה עליהן, המתעמלות הצעירות החלו להגביר את קצב האימונים לקראת השנה האולימפית, זאת בתקווה שהיא תסתיים בהצלחה בטוקיו. לשם כך ויגדורצ'יק הגשימה לבסוף את חלומה – והבנות עברו לגור בדופלקס משותף בחולון.לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אנחנו כל בוקר קמות אוכלות ורואות את השלט של טוקיו ויודעות שזו המשימה שלנו", סיפרה אופיר דיין, מתעמלת בנבחרת הלאומית. "גם כשאנחנו יוצאות יש לנו את דגל ישראל שמזכיר לנו את מי אנחנו מייצגות ולמה אנחנו עובדות כל כך קשה".
במעט השעות שבמהלכן הן נמצאות בבית, הן נראות צעירות רגילות בין הגילאים 18-21 שחלקן שומעות מוסיקה, וחלקן מתכוננות לבחינת המגן בתנ"ך. אבל לא משנה מה הן עושות, בסופו של דבר - הן תמיד יחד. "סוף סוף למדנו להכיר אחת את השנייה לעומק", אמרה בר שפוצ'ניקוב, גם היא מתעמלת בנבחרת. "עכשיו אנחנו יודעות מה כל אחת אוהבת".
אם יש מישהי אחת מעל כולם שמתרגשת בעקבות המגורים המשותפים של התעמלות, היא המאמנת הותיקה אירה ויגדורצ'יק. "זה היה חלום שלי המון שנים, דבר שקיים בהרבה מדינות", הסבירה ויגדורצ'יק. "הבנות שמתאמנות באופן קבוצתי חייבות לגור ביחד, זה מגבש אותן, וזה מפריד אותן מהמשפחה, מהבילויים ומהחברים".
כשהנבחרת נכנסה לדירה היא נראתה במצב רע מאוד, אבל דחיפה מצד ההורים והירתמות וטוב לב של לא מעט חברות מסחריות שתרמו רהיטים, הפכו את הדירה למקום שמח. "הן מוותרות על לימודים ועל חברים, הן מוותרות על בילויים ומשפחה", הסבירה איילת לויט, אמה של אופיר אחת מהמתעמלות בנבחרת. "חוץ מההתעמלות אין שום דבר אחר בחיים שלהן, אז אם לא יהיה להן לחזור למקום שמחבק אותן שעוטף אותן - הן לא ישרדו".
אז עכשיו הן שורדות, בינתיים, מוכנות לשנה אחרונה של מאמץ על לקראת המשימה הגדולה מכולן. לא ידוע כיצד יתפתחו הדברים ועוד כמה זמן ישפיע נגיף הקורונה על שגרת חייהן של המתעמלות, אבל לפחות כרגע – הן יכולות להתנחם בכך שיש להן אחת את השנייה.