בחודשים האחרונים עולות טענות ותלונות רבות על התנהלות מערכת המשפט. חלק מהביקורת שנשמעת נובעת ממניעים פוליטיים הקשורים להליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה, וחלקה קשורה לחשדות לניגודי עניינים, התמשכות ההליכים מעבר לזמן סביר, והתנהגות לא הולמת של שופטים. הבוקר (רביעי) הוגש הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2019 ובתוכו 965 תלונות נגד שופטים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את הדוח הגיש הנציב, השופט בדימוס אורי שהם, לשר המשפטים ח"כ אבי ניסנקורן ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בשנה זו הוגשו 965 תלונות כנגד שופטים והתקבלו החלטות לגבי 931 תלונות. רק 23 אחוז מן התלונות התבררו כמוצדקות.
טחנות הצדק טוחנות לאט: מרבית התלונות המוצדקות שהתגלו (38 אחוז מהן) היו בנושא התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין. מדובר בעלייה משמעותית מאחוז התלונות המוצדקות הללו בדוח של השנה הקודמת, שעמד אז על 29 אחוזים. כך למשל עורך דין הלין על כך שלא ניתן פסק דין בתיק, למרות שחלפו שנתיים וחצי מאז הוגש אחרון הסיכומים. מספר פניות לבית המשפט לזירוז מתן פסק הדין לא נענו. הנציב פנה לנשיא בית המשפט וביקש שייתן את דעתו לנקיטת צעדים למניעת עיכובי פסקי דין של השופטת, והתלונה נמצאה מוצדקת. במקרה אחר נמצא כי בחלוף למעלה משנתיים ממועד סיכום הטענות בתיק - עדיין לא ניתן פסק דין. הנציב קבע כי העיכוב היה "בלתי סביר ובלתי ראוי, דבר הגורם לפגיעה באמון הציבור במערכת בתי המשפט".
כרבע מהתלונות המוצדקות היו בנושא ליקויים בניהול המשפט וכחמישית נגעו להתנהגות בלתי ראויה של שופט. דוגמה להתנהלות לא ראויה, בתלונה של עורכת דין שייצגה את בנה והלינה על יחסה של השופטת כלפיה, ועל שימושה ב"ביטויים מעליבים, מבזים ומשפילים אישית" נגדה. כך לדוגמה ציינה המתלוננת כי השופטת כינתה אותה "תגרנית בשוק". היא אמרה לה: "את מתנהלת כמו בשוק, כאחרון התגרנים" ובנוסף פנתה לבנה בשאלה: "האם הוא נתן לאמא שלו את הכדורים באותו הבוקר?". בהחלטתו קבע הנציב כי על אף שהתבטאויותיה של השופטת נבעו מהתנהגות בלתי ראויה של המתלוננת עצמה, גם כאשר קיימת אווירה מתוחה בבית המשפט, על השופטת להתנהג בצורה מאופקת, מתונה וממתנת. הנציב ציין כי הערת השופטת הייתה "מבזה ולא לגיטימית" מצא את התלונה כמוצדקת.
עובדת ניקיון תבעה את מעסיקה בעקבות יחס משפיל ומבזה והטרדות מיניות. בתלונתה טענה כי השופטת שדנה בתיק התנהגה כלפיה באופן שהותיר אותה המומה, בוכיה וכואבת תקופה ארוכה. השופטת נהגה בחוסר כבוד וזלזול, תוך שהיא גוערת בה פעמים רבות ולא נותנת לה להשלים משפט. הנציב מצא כי השופטת אכן נהגה במתלוננת בנוקשות יתרה ולא גילתה רגישות למצוקותיה. לדבריו "על היושב בדין לברור את מילותיו בקפידה ולהיזהר מהשמעת הערות מיותרות והתבטאויות פוגעניות". תלונה זו נמצאה מוצדקת.
במהלך שנת 2019 ניתנו מספר החלטות בתלונות על ניהול הפרוטוקול. למשל מתלוננת טענה כי הסכימה לבטל פסק דין רק לאחר שחולצה ממנו תחת לחץ ואיום מצד השופטת. אלא שבפרוטוקול הדיון - לא הופיע נוסח הצעתה של השופטת. הנציב כתב: "טוב הייתה עושה השופטת לו ציינה כי היא הציעה הצעה מסוימת לצדדים לסיום המחלוקת. לו נרשמו הדברים בפרוטוקול, ניתן היה להבין מדוע הודיעה המתלוננת לאחר הדיון כי היא מקבלת את המלצת בית המשפט". תלונה דומה אחרת נגעה ל"הפעלת לחץ על צדדים להידבר ביניהם" - בתלונה נטען כי בית המשפט "הילך אימים" על הצדדים כדי שיסכימו להתפשר בתיק. נציב התלונות מצא לנכון להעיר כי גם הפצרות חוזרות ונשנות או ניסיונות ממושכים לפשרה עלולים להתפס כלחץ בלתי ראוי.
בדיון על תיק פלילי שעניינו בכתב אישום שהוגש נגד אישיות ציבורית, התקיים בלשכתו של השופט ולא תועד בפרוטוקול. לטענת המתלונן הדבר לא התיישב עם עקרון פומביות הדיון. נציב התלונות לעומת זאת קבע כי "לא נפל פגם בהתלונות השופט שקיים דיון 'מחוץ לפרוטוקול' כדי לברר את עמדתם לגבי העברת התיק לגישור ועל כן נדחתה התלונה.