כשהביקורת הציבורית על הקמתה של הממשלה המנופחת בתולדות ישראל עדיין לא נרגעה, יש מי שמזכיר לנו שלא מדובר בתופעה חדשה שהומצאה על ידי הממשלה ה-35, אלא שמדובר כאן בשחזור של השיטה שנהוגה כבר שנים במערכת הפוליטית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המשרד לענייני מודיעין: חשוב שיהיה שר מעורה בקבינט
כשראש הממשלה נתניהו עסק במלאכת הקמת הממשלה השנייה שלו וה-32 של מדינת ישראל בשנת 2009, היה צורך למצוא משרד עבור בכיר בליכוד שחזר למפלגה שנה לפני כן - דן מרידור. בעקבות המצב הקימו משרד חדש - "המשרד לענייני מודיעין" - כאשר אף אחד מהגופים העוסקים במודיעין בישראל אינו כפוף לו. מאז שנוסד המשרד כיהנו בו גם יובל שטייניץ וישראל כ"ץ - שאיישו גם הם מקום בקבינט המדיני-ביטחוני.
בסוף שנת 2014 מונה למנכ"ל המשרד לענייני מודיעין רם בן ברק, מי שהיום משמש כחבר כנסת מטעם מפלגת יש עתיד. בן ברק כיהן בתפקיד תחת שני שרים - יובל שטייניץ וישראל כ"ץ, ונראה שיש לו ביקורת ממקור ראשון על הקמת המשרד. "אלו הם משרדים שנתפרו לצורך פוליטי וברור לגמרי שהיה אפשר להסתדר בלעדיהם", אמר בן ברק בגילוי לב, "ברגע שאתה מקים משרד ויש מנכ"ל, צוות, חוקרים ומשימות - אז כבר עושים עבודה טובה".
עם זאת, בן ברק סבור שלמשרד לענייני מודיעין ישנה בכל זאת חשיבות. "אנחנו מדינה קטנה וריכוזית עם בעיות גדולות ומורכבות שהמידע עליהן בדרך כלל נמצא בידי ראש הממשלה ושר הביטחון". לפי בן ברק, "חברי הקבינט מקבלים תדרוכים אבל לא בקיאים בחומר לעומק. חשוב ששר נוסף יהיה מעורה בפרטים ובתקופה שכיהנתי כמנכ"ל של ישראל כ"ץ הוא היה מגיע לישיבות הקבינט מוכן כמו שר הביטחון. גם עבדנו על פרויקטים ארוכי טווח כמו הנמל בעזה, שאלת מזרח ירושלים נושאים נוספים".
המשרד לנושאים אסטרטגיים: חיכוך מתמיד עם משרד החוץ
המשרד לנושאים אסטרטגיים הוקם כשאהוד אולמרט ביקש לצרף לממשלתו את מפלגת ישראל ביתנו בשנת 2006. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, היה הראשון שכיהן בתפקיד והוסמך לטפל בסוגיות הגרעין האירני ולשכת הקשר נתיב.
לאחר פרישת ליברמן מהממשלה, המשרד פורק, אך הוא הוקם מחדש עם הקמת ממשלת נתניהו ב-2009 והועבר למשה (בוגי) יעלון. בהמשך כיהן בתפקיד גם השר יובל שטייניץ, ובזמן כהונתו אוחד המשרד עם המשרד לענייני מודיעין. עם הקמת הממשלה ב-2015, שוב פוצל המשרד לשניים ותפקיד השר לנושאים אסטרטגיים וההסברה הועבר לגלעד ארדן.
"זה היה צריך להיות מחלקה או אגף במשרד החוץ", סבור בן ברק שכיהן גם כמנכ"ל משרד זה לתקופה קצרה מסוף 2014 עד לבחירות 2015. "אמרתי את זה כבר אז ואני גם חושב את זה גם היום. אם רוצים לתת עוד תפקיד שר עדיף שר במשרד החוץ, זה יפתור את הבעיות".
מי שכיהן בתפקיד תקופה משמעותית יותר הוא תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר שנקרא מהשוק האזרחי לתפקיד בין השנים 2011 ו-2014. קופרווסר חולק על בן ברק וסבור שהמשרד לא היה צריך להיות חלק ממשרד החוץ. "המשרד נוגע גם בנושאי חוץ אבל גם בכל שאר המשרדים. בזמנו בנינו תמונת מצב אסטרטגית בעניין הדה-לגיטמציה לכל משרד". לפי קופרווסר, "עם משרד החוץ היה חיכוך מתמיד תוך כדי שיתוף פעולה, תמיד חששו שם שאנחנו נכנסים לתחום שלהם".
"קראו לי לדגל עבור מדינת ישראל זה היה מובן מאליו", אומר קופרווסר שגם במבט לאחור מרוצה שקיבל על עצמו את התפקיד, "המשרד התעסק בגרעין האירני, בעיצוב המדיניות בעזה ובהמשך בנושא שנהיה מוקד עבודת המשרד - הנושא של הדה-לגיטמציה של ישראל בעולם". קופרווסר מוסיף ואומר "למרות שזה היה משרד קטן של כ-10 אנשים, ביצענו מחקרים איכותיים שהשפיעו רבות על החלטות הממשלה ויותר מכך - על מדיניות הממשלה".