אילנה אברהם בת ה-70 ממגדל העמק ורז דזנה בת ה-23 מלוד שתיהן מחלימות מקורונה. את השבועות האחרונים הן מעבירות במלון דן פנורמה בתל אביב שהפך למלונית מחלימים. בריאיון מצולם מחדר במלון הן ענו על השאלות ששלחו גולשי N12 וסיפרו על הרגע בו נדבקו, התסמינים שחוו, ואיך לא – השגרה במלון הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
איפה אתן חושבות שנדבקתן בנגיף?
"הגעתי מניו יורק, כנראה נדבקתי בטיסה", סיפרה אילנה. "בשבוע הראשון הייתי בבית, חשבתי שאני מקוררת. לא היה לי חוש טעם וריח, עשיתי בדיקת קורונה ויצא חיובי – ומשם ישר עברתי למלונית בטבריה". אילנה הועברה בהמשך למלון דן פנורמה, לאחר שהמלון בטבריה הוסב לאוכלוסייה החרדית.
רז סיפרה, שחזרה מהטיול בדרום אמריקה. "הגעתי לדירת בידוד, ועשיתי בדיקה אחרי יומיים שיצאה שלילית. אחרי 5 ימים התחילו לי התסמינים".
מה התסמינים שחוויתן?
"הרגשתי שקר לי, היה לי קצת חום", סיפרה אילנה. "ובעיקר, חוש טעם וריח שאבד". רז מצידה, סיפרה: "היה לי חום 39.5 והייתי בבית חולים. נאבד לי חוש טעם וריח, וגם כאבי עיניים במשך 4-5 ימים. אחרי שבוע – הכל נעלם".
מה הרגע שהחלטתן – זה הזמן לבדיקה?
שתיהן ענו בפה אחד: "עם אבדן הטעם והריח". "כל מה שאכלתי לא היה לי טעים, חשבתי שמקולקל", אמרה אילנה. ורז הוסיפה: "הבנתי שיש בעיה כששתיתי נס קפה בבוקר והרגשתי טעם של מים. אמרתי לידיד שלי לטעום – והוא אמר לי 'זה פשוט נס'. לקחתי כפית עמבה מהמקרר – והבנתי שאין לי שום חוש טעם".
האם יש תחושה מיוחדת שאופיינית רק לקורונה ושונה מכל התקררות?
"רק חוש הריח והטעם, זה היה מאוד מוזר", אמרה אילנה.
האם התסמינים היו גם כאבי שרירים, ואם כן - איפה בגוף?
רז שיתפה: "בימים האחרונים התחילו לי כאבי גב בצד השמאלי. הלכתי לרופאה, היא אמרה לי שזה כאבי שרירים כתוצאה מהקורונה, זה נעלם אחרי כמה ימים". גם אילנה חוותה כאבים קלים: "בצוואר ובכתף, חשבתי שנתפס לי. גם זה - בגלל הנגיף".
כשגיליתן שאתן חולות בקורונה הייתן בלחץ?
"לא, לא הייתי בלחץ", סיפרה אילנה. "חזרתי מארצות הברית. אמרתי שאני רוצה להיות במדינה שלי, ב-14 יום בידוד, ובשבוע האחרון הרגשתי את כל התסמינים. העיקר לעבור את זה פה בארץ".
האם חוויתן גם קוצר נשימה?
למרות שמרבית חולי הקורונה מדווחים על קוצר נשימה כאחד מהתסמינים, אילנה ורז דווקא לא חוו אותו. "לרבים מהמלון היה, אבל אנחנו לא נתקלנו בזה. זה כן קרה לרוב חולי הקורונה", אמרה רז.
איך החיים במלון הקורונה?
"תמיד מתגעגעים הביתה", סיפרה אילנה. "אני פשוט מתגעגעת הביתה. זה לא שרע, הכל פה מתנהל יפה, אין מילים".
מהו סדר היום שלכן במלון?
"אני קמה בבוקר כרגיל", שיתפה אילנה. "אני מצחצחת שיניים ושמה נעלי ספורט. אני יוצאת הליכה, אוכלת ארוחת בוקר, ומשם עוברת לספרייה, עיתונים, הרצאות, יש חיי חברה. בצהריים כולם נחים, ואחרי ארוחת יורדים ללובי למטה. האמת שהיה נחמד".
שגרת היום יום של רז, דווקא שונה למדי: "הבוקר שלי נפתח ב-5-6 בערב, השעות התהפכו לי עוד מדרום אמריקה. אני מתארגנת, יורדת למרפסת, אנחנו משתזפים, יושבים עם גיטרות ושרים. זה באמת להמשיך את הטיול. אני מכירה פה אנשים מכל הסוגים, הגילאים, המינים, מאוד מגוון וכיף. לא רק מסיבות כמו שכולם אומרים".
מה לגבי האוכל והניקיון במלון?
אילנה סיפרה: "אנחנו מנקות את החדר, מחליפות מצעים, מגבות, שואבות אבק. הכל אנחנו עושות; שירות עצמי. האוכל בסדר גמור, לוקחים את המנה ואוכלים בחדר".
למה הגעתן למלונית קורונה ולא פשוט לאשפוז ביתי?
"אבא שלי בקבוצת סיכון", סיפרה רז "אז אני מעדיפה להיות פה. זה רוב מה שהצעירים פה עשו". אילנה, מצידה, סיפרה שהעדיפה לעבור למלונית בגלל שהיא גרה לבד בביתה, והעדיפה להיות בקרבת אנשים.
למה אתן הכי מתגעגעות?
גם כאן, ענו שתיהן ביחד: "הביתה". "יש לי מחר בדיקת קורונה", אמרה אילנה, "אם יוצא שלילי – אני בבית".
מה עושים כדי שהתסמינים יעברו?
אילנה ורז הסבירו שתיהן שלא עושים כלום, פשוט מחכים להרגיש טוב יותר. "אין תרופה שתעזור", סיפרה רז "אז לא לוקחים כלום".