הכדורגלן ערן זהבי עלה לכותרות בשבועות האחרונים לאחר שנאלץ לשוב לישראל יחד עם משפחתו בעקבות התפרצות הקורונה. בצל חוסר הוודאות האופפת את כוכב הליגה הסינית, נאלצה משפחתו לעבור ימים לא פשוטים - כשהורים בבית הספר ובגן בישראל ביקשו שילדיו לא יגיעו מחשש להידבק בנגיף. כעת, הוא מתיישב מול המצלמות ומבהיר: "אנשים צריכים לקבל קצת פרופורציות - ברגע הראשון שנוכל נחזור".
"אני לא רואה תסריט שבו הקריירה שלי שם הגיעה לסיומה", הבהיר זהבי אל רקע בהלת הנגיף הסיני. "הכול יכול לקרות, אבל אני לא רואה את המדינה הזאת הולכת ומתפרקת. זה לא יקרה - אני מאמין שהם יפתרו את זה. יכול להיות שפתאום עוד שבוע זה ייגמר וכל מה שאנחנו מדברים עליו כבר לא יהיה רלוונטי. כרגע זה לא נראה הכי טוב, אבל לפי כל מה שהם אומרים זה אמור להיגמר והליגה אמורה להתחיל באפריל".
כוכב קבוצת גואנגג'ואו R&F הסינית מסרב לראות את עצמו נשאר בארץ למשך פרק זמן ארוך: "אני לא מפחד לחזור, סין היא מדינה עצומה". זהבי הוסיף: "לוקח שעות של טיסה כדי לעבור בין עיר לעיר. סך כל הנדבקים עומד על 70 אלף אנשים – ושם יש עשרות מיליונים בכל עיר - ברגע שיגידו לנו לחזור והכול בסדר אז אני חושב שאנחנו נחזור והכול יהיה כרגיל".
זהבי הגיב על התקרית שבעקבותיה נאלץ להוציא את ילידיו מהמסגרות החינוכיות בארץ - לאחר תלונות רבות של הורים. "זה טבעי לחשוש אבל גם טבעי להיות פרופורציונאלי ולחקור לפני שרצים לגננת להגיד דבר כזה או אחר", אמר. "האנשים שהתלוננו לא יודעים מאיפה הגענו - צריך לבדוק מאיפה באת, מה ההנחיות של משרד הבריאות. הרי זה ברור שלא הייתי שולח את הילד לגן אם הוא היה חולה".
"לא כל הסינים חולים - בואו נירגע"
"יש לי חברים שחזרו אתנו מסין ועד היום לא קיבלו את הילדים שלהם למסגרות", הוסיף זהבי. "זה מצב לא נורמלי. הם חזרו לפנינו מסין ובגלל שהתאומות שלו סיניות כי הוא התחתן עם סיניות, לא מקבלים אותן לגן. איפה אנחנו נמצאים? אנשים צריכים לקבל קצת פרופורציות. צריכים לעזור לאנשים אחרים, לא לדחות אותם. אנחנו תמיד התלוננו על גזענות, על אנטישמיות, אבל כשקורה משהו כזה אז כל הסינים חולים? לא. בואו נירגע. לא כל מי שחזר מסין, או חזר מהמזרח הוא חולה".
לאחר 4 שנים שבהן משחק וחי בסין, זהבי מרגיש הזדהות רבה עם העם הסיני: "זה כואב מאוד לראות את המצב הזה. אנשים לא מבינים את העוצמות של המדינה הזאת. זה כואב לראות שסגרו להם את כל העולם - הם נמצאים בטראומה. הרחובות ריקים, הכסף לא זורם. במדינה כזאת שאתה חי שם ורואה מה קורה שם ביום-יום אתה מבין שזה מכה מאוד גדולה. אני לא יודע מתי הם יתאוששו אבל אני בטוח שזה טראומה שהם יימשכו כמה שנים. וזה לא נעים, בטח כשזאת מדינה שעשתה לך הרבה טוב".