*הכתבה פורסמה לראשונה ב-11.01.2020
שלושה רופאים בכירים שמו קץ לחייהם ושני רופאים מתמחים אושפזו עקב התפרצות מחלות פסיכיאטריות קשות בשנה וחצי האחרונות – כולם עובדי בית החולים סורוקה בבאר שבע. את רוב הסודות שהובילו את המתאבדים למעשה הקיצוני הם לקחו עמם לקבר, אבל את הטענות על עומס בלתי אפשרי כמעט של עבודה ולחץ נפשי קשה במקום העבודה מהדהדים עמיתיהם בפני חדשות 12.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"ההתאבדות של הרופא הראשון לא השאירה בעיניי מקום לסימני שאלה", מספר מ', עובד הצוות הרפואי בסורוקה. "הוא תלה את עצמו בחדר הניתוח בלילה והשאיר אחריו מכתב שמבקש מאנשים ספציפיים שלא לבוא להלוויה שלו. לדעתי, במכתבו ובמותו הוא למעשה הפנה אצבע מאשימה כלפי הגורמים שהביאו אותו למצב הזה. אם למישהו היה ספק לגבי הסיבות – הרופא הזה הצביע על הכל".
ואכן, במכתב שהשאיר אחריו הרופא שהתאבד הוא האשים אנשים בהסתדרות הרפואית, גוף שאינו חלק מהנהלת בית החולים, בכך שאסרו עליו להכשיר מתמחים חדשים במחלקה. הרופא, טוענים הקולגות שלו, לא עמד בלחץ ובתסכול.
"אני וחבריי בצוות הרפואי לא עומדים בלחץ ובתנאים", מדגיש מ'. "ההתאבדות הזו הייתה צריכה להרים את כל המערכת. יש לנו בעיה רצינית שמצריכה התייחסות מידית".
"מנקז את כל בעיות האזור"
בית החולים סורוקה בבאר שבע מעניק שירותים רפואיים כמעט לכל אוכלוסיית הנגב, בהיותו בית החולים היחיד באזור נרחב מאוד. תוסיפו לזה את האוכלוסיות החלשות הרבות שמתגוררות באזור ונזקקות לשירותים רפואיים מעל הממוצע, וכן את המחסור בתקנים של צוותים רפואיים שמורגש בכל הארץ – והנה לכם מתכון כמעט בטוח לעומס שלא היינו רוצים לחוות - לא כחולים ולא כעובדים.
בקצה אחד של המצב הזה ניצבים החולים, ובצדו השני אנשי הצוות הרפואי. "סורוקה הוא אמנם בית החולים הכי מתוקצב במדינה, אבל הוא ממוקם במרכז הפריפריה ומנקז אליו את כל הבעיות של אזור הדרום", מסביר מ'. "באופן טבעי נוצר מצב של בית חולים בלחץ ועומס, כי אין אלטרנטיבות. אם באיכילוב עמוס, חולים פונים לתל השומר או לבלינסון. אצלנו אין את זה וכל העומס מגיע עד למטה, אל תוך המחלקות".
צ', עובדת בית החולים, מספרת על הקשיים הייחודיים שמלווים את עבודתה. "לאור מאפייני האוכלוסייה הייחודית בנגב, בסורוקה רואים יותר מקרי מוות של ילדים, יותר תאונות בית ויותר מחלות גנטיות קשות", היא אומרת. "זה יוצר עומס אדיר".
מ' מדבר על "תסמונת הלב השבור" – תופעה שבה חדשות רעות יכולות להביא להשלכות פיזיות קשות על גופו של אדם. כך, הוא מסביר, כשרופא נכשל שוב ושוב במתן עזרה למטופלים שלו – שזו המשמעות של חייו - הוא יקרוס.
"לחלק מהרופאים זה לא יזיז כי יש להם מנגנוני תמיכה או כי הסף שלהם גבוה והם מסוגלים להתמודד עם לחץ", אומר מ'. "רובם יחוו מועקה ויעשו הסבה מקצועית או שיפנו לפרישה מוקדמת, אך אלו שבקצה - יתאבדו".
"הולך איתם הביתה"
ב', גם הוא עובד בית החולים, נמנע מלקשור בין מקרי ההתאבדות שהתרחשו לבין המצב הבלתי נסבל בסורוקה. עם זאת, הוא מדגיש כי עומס העבודה והלחצים בבית החולים שנובעים ממחסור בכוח אדם ובאמצעים יכולים לדחוף אנשים לפעולות קיצוניות. "העובדה שהמתאבדים היו רופאים בכירים מצביעה עוד יותר על הבעיה", טוען ב'. "הם אלו שבסופו של דבר נופלים עליהם הלחץ והאחריות וקבלת ההחלטות".
רופא שנאלץ לשלוח חולה בגלל מחסור במיטות בטיפול נמרץ, מסביר ב', סובל מהמצב בעצמו. "זה הולך איתם הביתה", הוא אומר. "זה לא עוזב אותם כי זה באחריותם. אין תנאים לעבודה נורמלית. בסופו של דבר מגיעים למצב של עומס בלתי סביר ואנחנו רק מקווים לסיים כל יום בשלום – לשמור על הרישיון שלך ולא לפגוע במטופלים כי אין זמן ויכולת להתעסק בדברים האחרים".
והעומס מוביל, לדבריו, לתסכול. "התחושה שלנו כרופאים היא שאנחנו לא מצליחים לספק רפואה כמו שאנחנו רוצים", אומר ב'. "יש המון רגעי סיפוק ושליחות כשאנחנו מטפלים באזור הזה של המדינה. אם היה לנו יותר זמן לספק רפואה יותר טובה אני בטוח שחלק מהמקרים הללו היו נמנעים".
רוצים יותר תמיכה
בהנהלת בית החולים ובמשרד הבריאות לא עוצמים עין נוכח המצב. לאחרונה החלו להפעיל תוכנית תמיכה בעובדים שאמורה למנוע צעדים קיצוניים של עובדים בעתיד. העובדים עמם שוחחנו טוענים שהם זקוקים ליותר מהתוכנית הזו.
"כשמסתכלים על התמונה הכוללת, אי אפשר להגיד שההנהלה ומשרד הבריאות אשמים, אבל אי אפשר לפטור אותם גם מהאחריות על המקרה הבא", אומר ב'.
"העבודה בבית חולים מזמנת חשיפה יומיומית ואינטנסיבית לאובדן, מוות, חולי, סבל ועצב רב", אומרת צ', עובדת בית החולים. "צריך לבנות תוכנית מסודרת ומובנית לתמיכה בצוותים רפואיים החווים עיסוק בטראומות ובמצבים קשים כחלק משגרת העבודה העמוסה".
"אנחנו לא מכונות"
ר', עובד נוסף שעמו דיברנו, כועס על הנהלת בית החולים. "לתחושתי, את ההנהלה מעניין שיפור בתפוקות - לעמוד ביעדים השונים ולייצר פחות זמן המתנה", הוא טוען. "אנחנו לא מכונות. ללא כל שינוי בתקנים הם מבקשים להעלות את התפוקה ואז, כשאתה מצליח, הם רוצים עוד".
למצב הזה, לפי ר', יש השלכות על חיי היום יום של העובדים - ושל המטופלים. "בעבר הייתה כאן אווירה משפחתית, ועכשיו זו לא התחושה", הוא אומר. "אני מכיר עובדים שעזבו את האזור לאחר שבנו את הבית שלהם בדרום".
ר' מתאר את הניסיונות של ההנהלה לטפל במצב על ידי יצירת קבוצות שיח בין ההנהלה לעובדים, אבל לטענתו זה לא מספיק. "נראה שהם עשו זאת כדי לצאת ידי חובה וכדי לכבות שרפות", הוא טוען.
לכולם, גם לעובדים וגם למנהלים, ברור שהפתרון המרכזי הוא תוספת תקנים ואמצעים למערכת הבריאות כולה ולסורוקה בפרט. תמיכה בעובדים היא הפתרון הקטן, הפלסתר, שנועד לסייע לעובדים לתפקד תחת הלחץ – ולתת לחולים טיפול מיטבי בתנאים הקיימים.
"יש דרכים שבהן מערכת עמוסה ומתוחכמת יודעת לתת לעובד תמיכה", אומר מ'. "אני לא מרגיש שזה קורה מספיק בסורוקה וכמעט בכלל לא במערכת הבריאות. ברגע שרופאים בכירים התאבדו באותה השנה המערכת הייתה צריכה להתחיל לחקור על ידי ועדת בדיקה חיצונית".
מהנהלת בית החולים סורוקה נמסר בתגובה: "הנהלת בית החולים סורוקה הפעילה בשנה האחרונה תוכנית סיוע לצוותים הרפואיים לאיתור דיכאון ומצבי מצוקה נפשית המבוססת על ידע נצבר מרחבי העולם. זאת, על רקע ממצאים בעולם המלמדים על כך שאנשי צוות רפואי חשופים יותר לפגיעה מהתאבדות ביחס לאוכלוסייה הכללית.
"תוכנית זו, הפועלת בליווי אנשי מקצוע חיצוניים מובילים בארץ ובעולם, כוללת מעורבות שמטרתה להעלות מודעות לנושא האובדנות וכן פעולות מניעה במסגרתן ניתנת לעובדים נגישות קלה, נוחה ודיסקרטית לגורמי מקצוע מטפלים.
"הצוות המסור הוא הנכס החשוב ביותר בבית החולים והוא עומד בראש מעייניה של הנהלת בית החולים, שמשקיעה מאמצים ומשאבים רבים בהעלאת מודעות, איתור, מניעה וטיפול. כל איש צוות שפונה, בכל נושא באשר הוא, מקבל ויקבל את מרב תשומת הלב הנדרשת".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו משתתפים באבלן של משפחות הרופאים. לצערנו, אובדנות בקרב רופאים הינה תופעה מוכרת בעולם המערבי. שיעור האובדנות בקרב רופאים כפול מאשר באוכלוסייה הכללית. בבית החולים סורוקה היו 3 מקרים מצערים של רופאים שונים ממחלקות שונות שלא נמצא ביניהם קשר ישיר.
"עם זאת, לאור שמדובר בפרק זמן קצר יחסית, הוחלט על ידי בית החולים להפעיל תוכנית מניעה. משרד הבריאות נמצא בקשר עם בית החולים ועוקב מקרוב אחר הפעילות שנעשית. גם יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות מייעץ לבית החולים בנושא".
מהסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "כשממשלת ישראל לא מוצאת לנכון להתמודד עם מערכת בריאות קורסת ולהוסיף תקנים ותקציבים, הלחץ והעומס נופלים על הצוותים הרפואיים - שרק בזכות הלב והמקצועיות שלהם, אזרחי ישראל עדיין מקבלים טיפול רפואי סביר.
"העומס והלחץ על הצוותים הרפואיים גורם לשחיקה ואף פוגע בבריאותם של הרופאים, לכן ההסתדרות הרפואית תמשיך להיאבק שבכל שנה יתווספו 500 תקני רופאים למערכת הבריאות בכדי שרופאים שמסיימים סטאז' לא ישבו בבית מובטלים כי אם יתקבלו להתמחות ובכך יחזקו את השירות הניתן לאזרחי ישראל.
"מותו הטרגי של עמיתנו גרם לצער עמוק וזעזוע בקרב קהילת הרופאים כולה. בעקבות מותו הוקמה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס סלים ג'ובראן, אשר מצאה שהמועצה המדעית פעלה מאינטרסים ציבוריים ומקצועיים ולא נהגה במזיד או בכוונה לפגוע או להזיק חלילה. אנחנו למדנו את מסקנות הדוח ומאמצים את מסקנותיו במלואן".