ד"ר גבי אלבז גרינר הבינה על בשרה שעוד לפני הטיפול הרפואי האנשים שמגיעים אליה, מחפשים את המגע, את היחס האישי, את המחווה, את המבט. זה היה אחד הפיגועים הזכורים של אותה תקופה עקובה מדם. בבוקר ה-21 באוגוסט 1995, גבי, אז שמה היה עתליה, עלתה לאוטובוס כמדי בוקר בדרכה לאוניברסיטה. "באחת התחנות עלה בחור צעיר והתיישב לידי", היא שחזרה. "במהלך הנסיעה הוא כל הזמן הסתכל עליי, כל מה שחשבתי זה שאין סיכוי שאני נותנת לו את מספר הטלפון שלי, הפניתי את הראש לכיוון החלון כדי להסביר לו שאני לא בעניין. כמה דקות אחר כך הוא קם ועבר לסוף האוטובוס, ואז הוא התיישב, ותוך שניות כל האוטובוס היה באוויר".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
היא נפצעה קשה מאוד וקיבלה טיפול רפואי ראשוני מתושב השכונה, שרועה בין חיים ומוות על המדרכה ספוגת הדם. "אנשים עברו לידי ואמרו שאני כבר גמורה ואין מה להתעכב עליי", סיפרה. "ניסיתי להתחנן ולהגיד שאני עוד פה". בסוף היה צוות שפינה אותה להדסה הר הצופים, משם הסיעו אותה באופן דחוף ישירות לחדר ניתוח בהדסה עין כרם.
בהדסה עין כרם מבצעים בגבי, לראשונה אי פעם בעולם, ניתוח שחזור של עורק התרדמה בצוואר. פחות מעשור אחר כך, והסטודנטית הצעירה שלמדה ריפוי בעיסוק כבר הספיקה לשנות מקצוע ולהפוך לרופאה קרדיולוגית. "החולים הכי קשים שלי, שידעתי שהם לא ישרדו, וברור לי שיש להם עוד שעות ספורות, אבל אני אנסה להוציא אותם חיים כדי שמי שיהיה לידם ברגעים האחרונים זה המשפחה שלהם".
כבר 25 שנים חלפו מאז הפיגוע, ובשבועות האחרונים היא עובדת בהדסה – מצילה חיים במקום שבו ניצלו חייה שלה. "כשהאנשים שסביבי אמרו שזו סגירת מעגל מטורפת זה לא עשה לי כלום", טענה. "זה נפל עליי בכוננות הראשונה שנסעתי לעשות בבית החולים בהר הצופים, פתאום לעבור במקום הזה, מהמקום הכי נמוך שהייתי בו למקום הכי גבוה, שאני חולפת על פניו ונוסעת להציל חיים, זה ניצחון".