התקנות החדשות למניעת התפשטות הקורונה אמנם החריגו גרושים, אבל מה עם זוגות שפשוט לא מתגוררים יחד? ההגבלה החדשה, האוסרת להתרחק יותר מ-100 מטרים ממקום המגורים, מונעת מהם להיפגש ומחייבת אותם לקבל החלטות קשות. בזמן שמגפת הקורונה גרמה לחלקם לעבור לגור יחד, אחרים החליטו לתחזק בינתיים את הקשר מרחוק - ולהחזיק אצבעות שהמשבר יחלוף כמה שיותר מהר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"חזרנו מטיול בחו"ל לבידוד שבועיים ביחד, אחר כך כל אחד הולך לביתו", מספר אלון תשובה, תושב קריית מוצקין בן 23, שלא מתגורר עם בן זוגו. "אנחנו מיומנים בשמירת קשר מרחוק אחרי הטיול הגדול שלו. אם הצלחנו אז, נצליח גם עכשיו בטח כשאין הפרשי שעות", סיפר. "נעשה שיחות וידאו, נשתף בתחושות וברגשות, נבלה ביחד מרחוק - נצפה בסרט באותו הזמן, נעזור אחד לשני בעיסוקים שלנו. נבלע את הרוק ונעבור את זה, ההנחיה מוצדקת, חייבים למגר איכשהו את הנגיף, אם זה המחיר - נשלם אותו".
"המצב נתן לנו פוש לארוז תיק גדול בדירה שלה ולעבור לדירה שלי", מספר נדב לוי, בן זוגה של ניצן דונסקי, שניהם מתל אביב. דונסקי, שהשלימה זה עתה בידוד של שמונה ימים, מסבירה: "החדר שלי בדירת השותפים ריק ושכר הדירה ממשיך לרדת אבל העובדה שלא יודעים כמה זמן זה יימשך והשעמום והבדידות הקשים הביאו אותנו לקבל את ההחלטה. הקשר לא טרי וגם קודם זה היה על השולחן".
דונסקי ולוי שניהם סטודנטים שמנצלים עכשיו את הזמן ללמוד מהבית אבל גם לבלות את השעות הרבות שיש להם עכשיו יחד. "אנחנו זוכים לראות עכשיו איך זה 24/7 ואני שמח על ההזדמנות עבורנו לחזק את הקשר", אומר לוי. אנחנו מבשלים יותר ביחד, רואים יותר סרטים וככה נחמד יותר להעביר את הזמן".
בת זוגו של רועי אזולאי, תומי, משרתת כמפקדת בצה"ל והוא עובד במפעל חיוני. על מנת להפחית את הסיכון עבורם ועבור משפחותיהם, הם קיבלו את ההחלטה הקשה שלא להיפגש במהלך משבר הקורונה. "אני עובד במפעל המשפחתי 'בשר מהכפר' בחדרה ובתקופה הזאת יש עומס מטורף של הזמנות", מתאר אזולאי, בן 24 מבית יצחק. "מ-6 בבוקר עד 22 בלילה אני שם כל יום וגם בא במגע עם לקוחות בחנות המפעל שלנו, כמובן בהתאם להנחיות".
ההחלטה לא להיפגש לא הייתה קלה עבור הזוג. "אחרי השבוע העמוס האחרון הייתה לנו שיחה קשה", מתאר אזולאי. "אני לא יכול לעזוב את העבודה, הלקוחות סומכים עלינו ואני גם רוצה לשמור על הבריאות שלה. זה קשה, אנחנו במרץ ולא יודעים כמה חודשים זה עוד יימשך, נשמור על קשר באמצעים דיגיטליים ועדיין כל פעם שאני מסתכל על התמונה שלנו בטלפון יש לי צביטה בלב".