"מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום - פשוטו כמשמעו" - כך נכתב הבוקר (שלישי) בהודעה מטעם לשכתו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, כתשובה לביקורת הרבה הנוגעת להסתייעות באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ במאבק בנגיף הקורונה. מנדלבליט אף הבהיר כי המהלכים תואמו עם משרד היועמ"ש לאורך כל הדרך ופירט את המגבלות על השימוש באמצעים הללו. בנוסף, הסביר מנדלבליט מדוע הדבר לא אושר תחילה בוועדת חוץ וביטחון כנדרש. למרות הודעה זו, יו"ר הוועדה גבי אשכנזי, טען: "הממשלה ביצעה מחטף". גם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הגיב להחלטה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בהודעה שפרסמה הבוקר לשכתו של מנדלבליט נכתב כי "אנו בייעוץ המשפטי לממשלה, ואני באופן אישי, מלווים את עבודת הממשלה מתחילת המשבר, ופועלים כדי להעמיד לרשות רשויות המדינה את הכלים המשפטיים הדרושים לשם התמודדות אפקטיבית עם הנגיף, תוך הקפדה על כך שצעדים אלו ייעשו על פי דין. אף בשעת חירום - וזוהי אכן שעת חירום - על הממשלה לפעול לפי החוק, וכך גם נעשה בפועל".

היועמ"ש המשיך: "בין הצעדים הרבים שננקטים, אישרה ממשלת ישראל תקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי (השב"כ) לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים עבור משרד הבריאות שתכליתם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. גם מהלך זה, אותו יזם משרד הבריאות, לווה מראשיתו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל ידי באופן אישי".

קורונה בישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
המאבק בקורונה|צילום: Yonatan Sindel/Flash90

"מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום - פשוטו כמשמעו", הבהיר מנלדלבליט. "ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בצעדים לשם הגנה על זכותם של אזרחיה ותושביה לחיים, המהווה את הזכות החוקתית המוגנת הראשונה במעלה". עם זאת, היועמ"ש טען כי "הסמכות המוקנית לשב"כ תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי".

המגבלות שנקבעו לשימוש באמצעי השב"כ:

- הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע "תוכני", כמו תוכן של מיילים או הודעות.

- הוגדר מספר מצומצם של גורמים אשר יהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף.

- השב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות.

- נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.

הסיבה שהדבר לא אושר בוועדה

היועמ"ש הסביר כי אמנם הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשב"כ הייתה באמצעות החלטת ממשלה שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת - אך "משהתברר כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת, לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה על ידי הממשלה".

מנדלבליט הוסיף כי עם תחילת פעילות הכנסת ה-23, על ועדותיה, יובא העניין גם בפני חברי הכנסת על מנת לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים של השימוש באמצעים.

הביקורת של כחול לבן:

למרות הודעת היועץ המשפטי, מסר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אשכנזי: "הממשלה אישרה באישון לילה, במחטף, את תקנות שעת החירום, למרות שוועדת החוץ והביטחון החלה לדון בנושא אתמול – מבלי שניתנה האפשרות לקיים אותו באופן רציני ולהשלימו".

"לא ראוי שכך יאושר שימוש באמצעי זה", המיך אשכנזי. "ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי. קורא לאפשר את הקמת ועדת חוץ וביטחון עוד היום על מנת לזמן דיון מיידי בנושא, ולהפעיל את הפיקוח המתחייב בחוק".

גם גנץ הגיב להחלטה בחשבון הטוויטר שלו: "אנחנו נמצאים בתקופה חריגה שבה, לצערי, יש צורך לנקוט באמצעים חריגים על מנת להציל חיים. יחד עם זאת - אסור לעשות זאת במחטף ובלי פיקוח. כחול לבן תעמוד על כך שוועדת החוץ והביטחון כמו גם ועדה מיוחדת לנושא הקורונה, ועדת הכספים וועדות נוספות, יוקמו כבר היום בכדי לפקח על התהליכים ולאשר תקנות נדרשות לעת הזו".

"ועדת החוץ והביטחון חייבת לקבל לידיה את כל המידע אודות הליכי המעקב שאושרו עוד היום", המשיך גנץ. ככה זה בדמוקרטיה. לא נאפשר למדינה להתנהל בלי כנסת מתפקדת בתקופת חירום".