46 שנים אחרי המלחמה שהותירה צלקת כה עמוקה בחברה הישראלית, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף היום (שני) מסמכים שהותרו לפרסום מתוך דוח ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה. המסמכים שנחשפו כוללים את דוח המודיעין האחרון שהוגש לשר הביטחון דיין ולרמטכ"ל ושופכים אור על חלק מהמידע שהיה בידי הגנרלים והפוליטיקאים ערב המלחמה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כשמתייחסים למלחמת יום כיפור קשה שלא להתייחס לידיעות המודיעיניות הרבות שהיו למקבלי ההחלטות ערב המלחמה. הכשלון של אגף המודיעין בצה"ל לחזות במדויק את אופן וזמן תחילת המלחמה "זכה" לכינוי הגנאי "הקונספציה". דוח המודיעין שהותר לפרסום כעת, והוגש יום לפני תחילת הקרבות לשר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ועוד מספר מצומצם של בכירים – חושף עד כמה המודיעין הישראלי לא היה מודע למתרחש מעבר לגבולות.

"נמסר על תחושה בקרב קצינים וחיילים סורים, כי צפויה לחימה בקנה מידה גדול"

תחילה, מתייחסים מחברי הדוח לנעשה בחזית הצפונית – בסוריה, ונראה כי ישנם מספר סימנים מעידים למתקפה העתידה להתרחש. "בלטה מגמה לסיים הכנות שונות לקראת ה-5 ו-6 לאוקטובר", נכתב בדוח. "נמסר על תחושה בקרב קצינים וחיילים סורים, כי צפויה לחימה בקנה מידה גדול, מבלי שיוסבר מי עתיד ליזום אותה ומהו הרקע לה".

הדוח עוסק גם בהודעה של רדיו דמשק בדבר סיור מתוכנן של הנשיא אסד במזרח המדינה – ומצוין שככל הנראה מדובר בניסיון להרגיע את הגזרה. אחד הסימנים המעידים הברורים ביותר למלחמה נחשב פינוי של משפחותיהם של היועצים הרוסיים שהוצבו בדמשק באותה התקופה – הדוח עוסק גם בעניינם.

"בשלב זה אין בידינו כל ידיעות העשויות להצביע על תחילת פינויים בפועל", נכתב בדוח. "נראה כי בקרב המומחים עצמם שוררת אי בהירות לגבי עתידם ואפשר כי החלטה בעניין עומדת להתקבל בדרג הגבוה בשעות לפנה"צ המוקדמות".

"לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל"

הדוח מתייחס גם לנעשה בחזית המצרית, מפרט בהרחבה את הפעולות שנעשו בצבא המצרי ומדגיש את ההבדל בין כמות המידע שהיה נתון בפני המודיעין לבין ההערכה הסופית. "מפקדי חטיבות אוויריות אמורים להימצא אישית במרכזי המבצעים, הופסקו קורסים של חיל האוויר, חדרי קשר וקודים הוחלפו באופן לא שגרתי, הותר לחיילים לא לצום בחג הרמאדן". למרות כל הסימנים המפורטים, בדוח מסכמים: "בשלב זה אין סימנים להכנות קונקרטיות לפעולה יזומה ע"י חיל האוויר המצרי".

בפסקה המתייחסת לפעולות המצרים בתעלת סואץ, מודגשת הקונספציה הישראלית לפיה המצרים יחזקו משמעותית את יכולות הצבא שלהם לפני פתיחת מלחמה עם ישראל: "למרות שעצם תפיסת מערך החירום בחזית התעלה טומן בחובו לכאורה סימנים מעידים ליוזמה התקפית, הרי לפי מיטב הערכתנו לא חל שום שינוי בהערכת המצרים את יחסי הכוחות בינם לבין כוחות צה"ל. אי לכך, הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה". בינתיים בדוח מתוארים החיילים המצריים בצד המערבי של התעלה כמסתובבים ללא נשק, ללא אפוד, ובתחושת שאננות כללית.

בדוח מצוינת גם האפשרות של שיתוף פעולה אפשרי ותיאום בין פעילויות צבא מצרים לפעולות צבא סוריה – בעיקר בהיבט של פינוי משפחות המומחים הסובייטים. עם זאת, ההערכה בדוח אינה חד משמעית בנוגע למשמעות הדברים. "אפשר שיש קשר בין הטיסות לקהיר והטיסות לדמשק, דהיינו – כי הסובייטים מבקשים לפנות משפחות של מומחים הן מסוריה והן ממצרים. אך בינתיים אין שום ידיעה על כך".

 

בסיכום הדוח עולה פעם נוספת סוגיית פינוי היועצים הצבאיים הסובייטים ממצרים ומסוריה ומצוין אכן מדובר ב"התפתחות חריגה". למרות כל זאת, הדוח מסתיים במשפט, שהפך במשך השנים לאחד מהאזכורים הבולטים לכישלון המודיעין בימים שלפני המלחמה:  "אנו מעריכים סבירות של פעולה יזומה כזו (חידוש הלחימה בין צה"ל לסוריה ומצרים – י.מ) כנמוכה"