"זו בגידה בכל מה שהאמנתי בו, לא חשבתי לעצמי שמוסד במדינה יכול להתנהג ככה לאזרחים שלה": עשור לאחר שאיבדה את בנה ניר כץ, שנרצח באירוע הירי ב"ברנוער" באוגוסט, תגיע הבוקר אילה כץ, אמו של ניר ז"ל לבית משפט השלום בתל-אביב לדיון קדם-משפט בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד ענת גינזבורג נגד המדינה ובהם משרד הבריאות והמכון לרפואה משפטית וזאת לאחר שהמשפחה השכולה גילתה שרקמותיו של יקירה נשמרו במכון לרפואה משפטית, לדבריה, ללא ידיעתה וללא הסכמה. כעת כץ תובעת את המדינה תביעת פיצויים בגין "הכאב והסבל" שהיא ומשפחתה נאלצו לעבור שוב. כץ דורשת מהמדינה פיצויים בשווי 1.6 מיליון שקלים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"החלטתי ללכת ולתבוע כי מה שהתרחש כאן הוא משהו לא סביר, ולא הגיוני שבן אדם יכול להכיל. לא העליתי על דעתי שמישהו יכול להשאיר חתיכות מבלי להגיד", סיפרה אמש כץ לחדשות 12. "אף אחד לא עדכן אותנו על אבריו של ניר שהושארו במכון. בעקבות פרסומת ששמעתי ברדיו שמי שיקיריו היו במכון בין השנים האלה והאלה מתבקש ליצור קשר עם משרד הבריאות. לקח יום יומיים של שוק והלם ואז יצרנו איתם קשר, שלפו את הטופס שאז חתמתי עליו: "נתיחה לאחר המוות" ומסתבר שהחתימו אותי בלי שאדע על סעיף שלפיו "אם נשארות שם רקמות במהלך נתיחה צריך לטמון אותן", אבל אף אדם במכון לא אמר לי שהולכים להשאיר שם משהו" (מאיבריו של ניר - א"ר).
עד היום כץ זוכרת התחושות שאחזו בה כשגילתה על רקמותיו של יקירה שהושארו במכון, "היתי בהלם טוטאלי, תחושה של בגידה בכל מה שהאמנתי בו, לא חשבתי לעצמי שמוסד במדינה יכול להתנהג ככה לאזרחים. זו היתה התנהלות מטורפת, המדינה בגדה באזרחים שלה". כץ מגיעה מחר אל בית המשפט ברגשות מעורבים, "לא יודעת מה יהיה שם, אבל ממש רוצה להתסכל בעיניים של הפרקליטה שחיברה את כתב ההגנה, אני לא מצפה לכלום, ציפיות יש רק לכריות".
מכתב התביעה שהוגשה על ידי אמו ואחותו של כץ, באמצעות עורכת הדין ענת גינזבורג נכתב: "לזוועתם של התובעים, הסתבר כי במשך שנים נשמרו במכון רקמות ו/או חלקי גופו של יקירם המנוח אשר נרצח בירי בארוע ה"ברנוער" וזאת מבלי לקבל את הסכמתם, ובניגוד לדין, בחוסר תום לב חמור ממדרגה ראשונה, תוך ניצול מצוקתה של המשפחה וגרימת סבל נפשי גדול ועוגמת נפש קשה".
בהמשך מגוללים בכתב התביעה מדורי הגיהנום שעברה המשפחה מאז הרצח של יקירם, "ניר כץ ז"ל נרצח במוצאי שבת 1.8.09 במועדון הנוער "ברנוער" אשר פעל ברחוב נחמני 28. כץ נפטר במקום והוא בן 26 בלבד. בהתאם להוראת משטרת ישראל, ממקום האירוע הועברה גופתו של המנוח למכון לרפואה משפטית, משפחת המנוח נקראה להגיע לבית החולים איכילוב בתל-אביב, שם לאחר בירור נמסר לה כי המנוח אינו בין הפצועים והיא הופנתה למכון לרפואה משפטית.
במכון לרפואה משפטית נמסר למשפחה כי אין איש במקום ועליהם להגיע בבוקר. לאחר שעות קשות שבהן המשפחה לא ידעה מה עלה בגורל יקירה, ובכל התקשורת פורסם על שני הרוגים, הודיעו למשפחה להגיע לאבו כביר, ושם התבקשה המשפחה לזהות את גופת המנוח. לאחר שהמנוח זוהה על ידי שני בני משפחה ומשהתברר כי אביו של המנוח הוא איננו אביו הביולוגי, נקראה אמו אל החדר בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר ונדרשה לחתום על טופס הסכמה לביצוע נתיחה.
האם שהיתה בסערת רגשות, לא ידעה את נפשה. איש לא הסביר לה על מה היא חותמת, היא לא היתה מודעת לאופי ההליך, לא הוסברו לה משמעותו, ההליכים הכרוכים בו ואף לא סופק לה העתק ממכתב ההסכמה, כמו כן בני המשפחה לא נכחו במהלך הנתיחה ולא נמסרו להם ממצאיה. ביום 2.8.09 הובא כץ למנוחות ומשפחתו קיימה את מצוות ישיבת שבעה על הנפטר".
כזכור בשנת 2012, חשף "ידיעות אחרונות" בסדרת כתבות את תחקיר "פרשת האיברים" שבמרכזו עלה כי במשך שנים נותרו במכון אלפי איברים ורקמות של נפטרים, בהם איברים של מפורסמים, אנשים שנהרגו בפיגועים, תאונות ואסונות אחרים שנותחו במכון לרפואה משפטית משנת 2000 ואילך, זאת בניגוד להבטחות שקיבלו משפחות בעת שחתמו על טפסים המאשרים את נתיחת יקיריהן.
רבות מאותן משפחות כלל לא ידעו שאיברי יקיריהן נותרו במכון המשפטי, שמורים באלפי מכלי פורמלין. ומי שעמד אז בראש המכון, פרופ' יהודה היס, טען אז כי מלאכת שמירת הרקמות הינה פרקטיקה מקובלת, שמטרתה בירור הליכים משפטיים או חקירתיים שעשויים להתעורר עם הזמן. מכתב התביעה של משפחת כץ עולה כי "אמו של ניר ז"ל שמעה ברדיו תשדיר של משרד הבריאות שמשרד הבריאות קורט למשפחות אשר יקירם עבר ניתוח שלאחר המוות בין השנים 2011-2000 לפנות אליהם ולברר אם במסגרת הנתיחה ניטלו מהמנוח רקמות ו/או איברים שנשמרו".
לאחר מכן פנתה המשפחה למכון לרפואה משפטית ומסרה את פרטיו האישיים של ניר ז"ל, לאחר בירורים עלה כי "בין אלפי הדגימות והאיברים שנמצאו נכללו גם רקמות של המנוח, וזאת מבלי שניתנה הסכמת המשפחה ובלא ידיעתה".
"הידיעה על הפגיעה בכבודו של המנוח וחילול גופותו החזירה את המשפחה באחת אל אותו לילה נורא שבו נתבשרה על מותו. המשפחה התקשתה לעכל את המהלומה שנחתה עליה. הואיל והנתיחה בוצעה בחדרי חדרים, ולנוכח התנהלות הנתבעים, שלא לדבר על הממצאים החמורים שנקבעו לגבי פעילות המכון לרפואה משפטית ופרופסור היס, התובעים אינם מסוגלים להשתחרר אף כיום מהמחשבות כי יקירם הובא למנוחות עולמים באופן חלקי, וכי ייתכן שגם כיום גופו אינו קבור בשלמותו, ואף מטעם זה אינם מוצאים מנוח לנפשם.
המשפחה אשר עברה טראומה קשה עם מות המנוח, לא ידעה נפשה בשנית, שעה שנודע לה כי הואיל והמנוח לא נקבר בשלומותו, עליה לפעול לפתיחת הקבר של המנוח וקיום מצוות האבלות לרבות ישיבת שבעה בשנית. לא בלב שלם ולאחר לבטים קשים מאוד ובחינות הלכתיות, החליטה המשפחה, אשר לא התאוששה עד עצם היום הזה מהטרגדיה הקשה שפקדה אותה, כי היא אינה מסוגלת לעמוד בשנית במעמד נוראי זה, ובכלל זה ישיבת שבעה בשנית, ולפיכך ביקשה לפעול להטמנה בקבר כללי במסגרת תוכנית "מנוחה בכבוד" שהופעלה על ידי משרד המשפטים והבריאות החל מיוני 2012".
מכתב ההגנה שהוגש על ידי עורכת הדין שרון ואלה מפרקליטות מחוז תל-אביב מבקשת המדינה מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף. המדינה טענה כי "נתיחת גופו של המנוח הייתה פעולה הכרחית ביותר ונערכה על פי אמות המידה המקצועיות והנחוצות, בהתאם לדין ומבלי שנפל כל רבב בהתנהלות הנתבעים. במקרי מוות לא טבעיים הנתיחה נועדה לברר את סיבת המוות ובוצעה רק לאחר שאימו של המנוח נתנה את הסכמתה בכתובים בגמירות דעת ובחתימתה על טופס בפני נציגי משטרת ישראל".
באשר למקרה המדובר נכתב בכתב ההגנה כי יום לאחר הרצח חתמה אילה כץ על "טופס הסכמה בן משפחה לנתיחה", לאחר שהוסבר לה על מהות הנתיחה ועל חשיבותה לצורך בירור ניסבות מותו של המנוח "לאחר שקראתי את דף המידע והבנתי אותו אני מסכים לנתיחת הגופה לשם קביעת סיבת המוות ומסכים שברשות המרכז לרפואה משפטית ישמור כל ממצא מהנתיחה שנדרש לשימוש כראיה, לפי שיקול דעתם המקצועית של רופאי המכון, למשך הזמן הנדרש לכך".
עו"ד ענת גינזבורג, המייצגת את אילה כץ, אמו של ניר ז"ל אמרה אמש לחדשות 12 כי "ניר כץ ז"ל נרצח באירוע ב"בר נוער" וגופתו הובאה לנתיחה במכון הפתולוגי באבו כביר. המשפחה השכולה התקשתה להתאושש מהאובדן הקשה, ולזוועתה ולתדהמתה נודע לה לאחר שנים כי רקמות שנלקחו מגופו נותרו במכון הפתולוגי, תוך חילול כבוד המת. כתב התביעה מפרט את מחדליו הקשים של המכון, המנוגדים לחוק, והפיצויים הנדרשים לרבות כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה וכו".
נזכיר כי במוצאי שבת, 1 באוגוסט 2009, התפרץ אלמוני חמוש, לבוש בבגדי הסוואה ומסכה על פניו ל"ברנוער" בתל-אביב, מועדון נוער הממוקם בבית אגודת הלהט"ב בתל-אביב, וירה ללא הבחנה בנוכחים. זמן קצר לאחר הירי נמלט מן המקום. מהירי הקטלני נהרגו ניר כץ - מדריך בברנוער, וליז טרובישי - נערה בת 16. מדריך נוסף ותשעה בני נוער נפצעו, חלקם קשה. שניים מתוכם נותרו נכים לצמיתות. עד היום הרצח הנורא לא פוענח.
ממשרד הבריאות טרם התייחסו לפניית חדשות 12 בנושא.