פריצת דרך ישראלית: קצה של זרת, זה כל מה שהיה דרוש לחוקרים מהאוניברסיטה העברית על מנת לשחזר כיצד נראה "האדם הדניסובי". התגלית של קבוצת החוקרים מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית אשר עד היום איש לא ידע כיצד היא נראתה. מוביל המחקר סיפר: "יש להם תכונות קיצוניות וייחודיות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כולנו נולדנו לתוך עולם שבו אנו קבוצת בני האדם היחידה, אך עד לפני כמה עשרות אלפי שנים חיו כאן קבוצות בני אדם נוספות במקביל להומו ספיאנס. אחת הידועות שבקבוצות אלו היא הניאנדרתלים, עליהם הצטבר במרוצת השנים ידע גנטי ואנטומי רב בזכות השרידים המרובים שנמצאו ברחבי אירופה ואסיה. קבוצה אחרת שהתגלתה לפני פחות מעשור בלבד וסיקרנה חוקרים רבים - נקראת ה"דניסובים". מדובר בבני אדם שחיו בסיביר ובמזרח אסיה - ונכחדו לפני כ-50 אלף שנים.
"מצח משוך אחורה, פנים מוארכות ואגן גדול"
הדניסובים הם קבוצת האדם היחידה עד כה שהתגלתה והוגדרה אך ורק באמצעות דנ"א, בעוד שכול קבוצות האדם האחרות התגלו על סמך מחקר אנטומי של עצמותיהן. הידע המועט על קבוצה זו נובע מהעובדה שאוסף הממצאים אודותיהם מועט למדי – שלוש שיניים, לסת תחתונה וקצה זרת.
מניתוח הדנ"א התברר כי בני האדם הללו התערבבו עם אבות אבותיהם של בני האדם שחיים כיום באיי האוקיינוס השקט, באוסטרליה ובמזרח אסיה. יותר מכך, הדנ"א הדניסובי הוא זה שככל הנראה סייע לטיבטים להסתגל לחיים בגובה ולאסקימואים לחיות באזור הקוטב.
הצצה מדעית בזכות דנ"א שהופק מקצה הזרת הדניסובית
בעבר פיתחה קבוצת חוקרים, בהובלת פרופ' לירן כרמל ופרופ' ערן משורר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שיטה שמאפשרת להבין אילו גנים עבדו בצורה שונה בדניסובים, בניאנדרתלים ובבני האדם המודרניים. המחקר החדש מתבסס על שיטה זו, ובו פרופ' כרמל, ד"ר גוכמן ונוספים פיתחו שיטה חדשה שמאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות.
על מנת להראות את יעילות השיטה, החוקרים הראו תחילה שהיא משחזרת בדיוק גבוה את האנטומיה המוכרת של הניאנדרתל וקופי שימפנזה. לאחר שהוכח שהיא מדויקת - הופעלה השיטה גם על גנום האדם הדניסובי. כך לראשונה אי פעם נבנה פרופיל אנטומי מלא של האדם הדניסובי, וסופקה הצצה לאנטומיה של קבוצה מסתורית זו - כל זאת נעשה אך ורק בהסתמך על דנ"א שהופק מקצה הזרת הדניסובית.
"המחקר פותח צוהר חשוב להבנת התכונות המייחדות אותנו"
"הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי, שרבות מהן מזכירות את הניאנדרתלים - מצח משוך אחורה, פנים מוארכות ואגן גדול", סיפר פרופ' כרמל. "סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים, כמו קשת השיניים שלהם, שהייתה ארוכה מאוד, וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד".
האם תכונות אלו יכולות לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי או להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? פרופ' כרמל טוען שהדרך עוד ארוכה עד שיהיו תשובות לשאלות אלה. עם זאת, לדבריו המחקר "פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות בינינו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו".
ד"ר גוכמן הוסיף וסיפר על צירוף מקרים שחידד את הדיוק של מחקרם. "מספר שבועות לאחר שהמאמר נשלח לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי", הוא אמר. "בדקנו את מבנה הלסת מול המודל האנטומי ששיחזרנו - והיא תאמה אותו במדויק! מבלי שתכננו, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ״א מקצה זרת".
המחקר פורסם במגזין הנחשב Cell ואף נבחר להופיע בשער העיתון. בין השותפים למחקר: פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ' תומאס מרקס-בונט מאוניברסיטת ברצלונה.