בניגוד לטענות על ניפוח תקשורתי, תופעת פייגלין היתה אירוע אמיתי. הוא הופיע בכל סקרי העומק אבל מתברר שהמומנטום שלו פשוט היה מוקדם מידי, שבוע לפני הזמן. כשכל המפלגות זיהו את האיום הן פתחו בבליץ מכל כיוון: מרצ, בנט, כחלון והחרדים- והצליחו להרתיע מצביעים. כנראה שסרטון הרגליים גם תרם.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
הקריירה של פייגלין רצופה כשלונות פוליטיים ובו זמנית הוא אחד ממשני התודעה הבולטים בימין. כך היה עם שבירת התודעה המגזרית בציונות הדתית והקריאה להתמודד על הנהגת המדינה, וכך עם המהפכה שחולל בתוך הליכוד, אף אם בעצמו לא נהנה ממנה.
גם במקרה הזה נראה שפייגלין הוציא את הימין הכלכלי מהארון, והלגליזציה קיבלה קפיצה משמעותית, אבל לא הוא יהיה האיש הפוליטי שיוביל את הביצוע.
במובן מסויים פייגלין הוא ביילין של הימין. האיש הרעיוני בקצה שמזיז את השיח, גם אם לא קוצר את הפירות.