הפריימריז שנערכים היום בליכוד מסמנים גם את גוויעתם הצפויה של הקמפיינים האישיים של המועמדים והעלאת הילוך בקמפיינים המפלגתיים לקראת הבחירות שייערכו בעוד חודשיים. בשבועות הקרובים נעקוב מדי שבוע אחרי הקמפיינים של המפלגות, ובעזרת צוות של פרשנים וכתבים פוליטיים נעניק להן ציונים ונדרג את ביצועיהן.
אפשר לומר שהבחירות התחילו באמת בשבוע שעבר, כשהשחקן בני גנץ, המשובץ בתפקיד "המרענן הרשמי", ו"הבחור החדש בשכונה", עלה על המגרש והוכיח יכולות בפעם הראשונה. המערכת הפוליטית כולה התעוררה, כשהצד הימני (כן, יש עדיין ימין ושמאל, גנץ) נדרך ומיד עלה להתקפה, ואילו מחנה המרכז-שמאל דווקא התכנס פנימה והקדיש את מרצו התקשורתי גם לנושאים אחרים בשבוע החולף. ואולי בעיקר ניסה לחשב מסלול מחדש ולשאול: מה עכשיו?
מה קרה במדד?
1. חוסן לישראל: גנץ שובר שתיקה
נאום השקת הקמפיין של הרמטכ"ל לשעבר פתח את כל מהדורות החדשות ושודר במלואו למעט דקותיו האחרונות. צוותי כתבים מכל ערוץ נכחו באירוע ההשקה ושידרו ממנו, ובאולפנים ניתחו הפרשנים. את מיקומה הגבוה של "חוסן לישראל" במדד השבוע אפשר לייחס לשבירת השתיקה המותחת של בני גנץ ולכך ששלף מהכובע שני שפנים בערב אחד: יציאת המפלגה לאוויר העולם וחשיפת האג'נדות שלה, לצד הכרזה על חיבור ראשון במחנה המרכז-שמאל (עם משה בוגי יעלון ואנשי רשימתו, יועז הנדל וצבי האוזר), דווקא אנשי ימין מובהקים.
התגובות במערכת הפוליטית רק הבהירו עד כמה משמעותי היה המהלך של גנץ. המגיבים הדומיננטיים והמיידיים היו חברי הכנסת והשרים מהליכוד. בלטו במיוחד מירי רגב, שהתראיינה במהדורה המרכזית של חדשות 12 כשהיא אוחזת בדף מודפס הנחשד כדף מסרים, ודודי אמסלם שהופיע למחרת ב"חדשות הבוקר" של קשת עם מסרים ששירבט על כף ידו. התגובות ביטאו שני מסרים מרכזים: גנץ הוא שמאל (נתניהו העלה סרטון ובו ציטוט של אחמד טיבי האומר שאפשר להקים גוש חוסם בבחירות הקרובות); ותפקודו הלקוי של גנץ כרמטכ"ל ב"צוק איתן" - כפי שטענו, בין השאר, אבי דיכטר ואופיר אקוניס. נתניהו גם שיתף פוסט התוקף את גנץ על מסיבת הפרידה הראוותנית שנערכה לו כרמטכ"ל. לטענה האחרונה הצטרף גם נפתלי בנט, יו"ר הימין החדש, שקרא לגנץ "רמטכ"ל גרוע". מפלגת חוסן לישראל ענתה לכל המקטרגים מממשלת הימין בסיסמה תמציתית: "תודה על 10 שנים. אנחנו ממשיכים מכאן".
2. הליכוד: מתקפה בכל החזיתות
הליכוד, הניצב במקום השני במדד, בלט בשבועות האחרונים לא רק בגלל המתקפה על גנץ, אלא גם בזכות ריבוי הסרטונים לקראת הפריימריז שנערכים היום. נתניהו, שאיננו משתתף בפריימריז, התמקד ביועץ המשפטי לממשלה ובהחלטתו שאין מניעה להגיש כתב אישום לפני הבחירות. ראש הממשלה הגיב עם שני סרטונים שבהם הוא יוצא נגד הלחץ המופעל על היועמ"ש משמאל. הסרטון הראשון נחתם בסיסמה "התשובה בקלפי – דווקא נתניהו", ובשני מישיר רה"מ מבט למצלמה ואומר: "אחת ההחלטות הגורליות ביותר בתולדות המדינה, החלטה שעלולה להביא להעלאת השמאל לשלטון, מתקבלת בחיפזון ובמהירות שיא".
נתניהו גם השיק במוצאי שבת את "הליכוד TV" – מהדורת החדשות של הליכוד המשודרת בעמוד הפייסבוק של המפלגה. המהדורה החדשה הושקה עם סרטון בהשתתפות אלירז שדה, שגם מגיש את המהדורה, תחת הסיסמה "מעיפים את הפייק מהניוז" – כחלק מהקמפיין המתמשך של נתניהו נגד התקשורת. לא בכדי הוא מסתיים בחיקוי של משה נוסבאום על "פרשת מלאנתלאפים".
3. כולנו: הסקרים משקרים
כולנו מפתיעה ומתקדמת במקום השלישי במדד למרות שהיא לא נמצאת בשיאה האלקטורלי בסקרים. משה כחלון מקדם שני מסרים בו זמנית – והם מתגלים כאפקטיביים. בראשון הוא ממתג את עצמו כ"יחיד שאכפת לו" (ומבדל עצמו במופגן בסרטון מיאיר לפיד, שר האוצר שקדם לו) ומדגיש את הישגיו כשר האוצר. המסר השני הוא מתקפה על הסקרים והסוקרים; כחלון טוען שהם "מורידים לו מנדטים ומחלישים את כוחו בסקרים בשביל שיצטרף לגוש ויתאחד עם מפלגה אחרת". לפי כחלון, הסוקרים הם פשוט "קומבינטורים".
4. העבודה: רק לא (עם) ביבי
מפלגת העבודה מדשדשת במדד כמו שהיא מדשדשת בסקרים. הקמפיין שלה התמקד בשבוע האחרון בהתחייבות המפלגה לא לשבת בממשלת נתניהו – ובדרישה מגנץ ולפיד להצטרף להתחייבות. מי שנושא את המסר הוא לא רק אבי גבאי, אלא גם הח"כים הקרובים אליו – שלי יחימוביץ', מרב מיכאלי ואיציק שמולי. קמפיין נוסף שעלה בעמוד של גבאי משווה בין ג'רמי מיקס - "העבריין החתיך בעולם" – לנתניהו, על תקן "העבריין הבכיר בעולם".
5. מרצ: פרזנטורית בעל כורחה
מרצ, שנמצאת במדד מקום אחד מעל מפלגת העבודה, בלטה בשבוע שעבר עם קמפיין שמחה נגד הדרת נשים משלטי החוצות, השתמש בנשים מוכרות והישגיות דוגמת עדה יונת ויעל ארד, כיסה את פניהם והציב שלטים בדמותן במרחב הציבורי. אלא שדווקא תפנית לא צפויה ולא נעימה היא זו שגרמה לקמפיין להיות מתוקשר מעבר לציפיות: יעל ארד הזדעקה מהשימוש בה בקמפיין פוליטי, מה שייצר כותרות והדליק יותר את הרשת. במקביל המשיכה מרצ להיצמד למסר "שמאל זה מרצ". בתקופה שבה למושג "שמאל" מתייחסים כאל מצורע, הסיסמה הזאת מעוררת סקרנות.
וגם זה קרה השבוע:
1. אשתו של ישראל כץ גונבת מבעלה את ההצגה בראיון ל"אנשים" ומשתלחת בגדעון סער ("על מה הוא רוצה להיות ראש ממשלה, על רפורמת המרפסות?") ובגאולה אבן ("המושכת בחוטים")
2. צחי הנגבי ועמית סגל מתכתשים ב"פגוש את העיתונות" – הנגבי מדבר על אביו של סגל שהיה בכלא וסגל מזכיר להנגבי שגם אימו היתה שם
3. איציק שמולי מספר – גם לדנה ספקטור ב"ידיעות אחרונות" וגם לדפנה ליאל ב"חדשות סוף השבוע" – על מסע הפונדקאות ועל העובר שאיבד
4. מירי רגב מביאה את אביה (החשוד בהפצת אלכוהול מזויף) ל"אנשים" ועושה סולחה עם אופירה אסייג אצל אייל גולן
5. אימן עודה נבחר ליו"ר חד"ש – ואף אחד לא מדבר על זה
פאנל המדרגים: טל שניידר (גלובס), ירון אברהם (חדשות 12), אריה גולן (כאן רשת ב'), דנה ויס (חדשות 12), סיון רהב מאיר (חדשות 12), גדי סוקניק (עיתונאי ומגיש טלוויזיה) ,מתי טוכפלד (ישראל היום) , מזל מועלם (אל-מוניטור, ערוץ הכנסת) אריק בנדר (מעריב), יאיר שרקי (חדשות 12), אמנון לורד (ישראל היום), מקבולה נאסר (עיתונאית), אורי רוזן (מאקו), איתי ולדמן (מאקו), דרור גלוברמן (מאקו), ניב שטנדל (מאקו). תחקיר: דנה גוטרזון