הליכוד: מדהים כאן!

"ימין. חזק. מצליח" – סליחה, אבל זוהי אינה סיסמה קוהרנטית אלא שלוש מילים שנזרקו לחלל האוויר, אין שום קשר ביניהן, והן מופרדות בנקודה על מנת לשדר נחרצות.

נתניהו ממשיך לתקוף את התקשורת, והפעם הסרטון מבוסס על כל הישגיו הכבירים שמוסתרים, במסגרת מזימה זדונית, על ידי העיתונאים. האמת שאם זה יצליח לו זה מדהים. לשכנע את הבוחרים שהמצב מעולה ופשוט הם לא מודעים לכך כי התקשורת שונאת את ביבי? זאת אמנות. ואולי זה גם יעבוד על אנשים – כאילו, לפחות על אלו שלא ירצו לשכור/לקנות דירה, ייאלצו להגיע למיון או ינסו להגיע לאנשהו בתחבורה ציבורית.

תחזית: בעקבות הליכוד TV יצא גם עיתון חדש שיפרגן לביבי... אה, רגע

הימין החדש: ההומור הישן

הסרטון של בנט נראה כמו פרודיה. אי אפשר שלא לומר לעצמנו "וואו זרחוביץ הזה מלך", ואפילו לצחקק קצת – הנה מערכון שלועג לימין החדש וטוען שהוא בדיוק כמו הימין הישן רק עם ברבורי מוח על מונופול ועל איך זה כמו לדחוף יד לקערת גרעינים ולמצוא שקד.

אה. רגע. זו לא פרודיה ולא מערכון, זה הקמפיין של הימין החדש, ככל הנראה עבודה של איש קריאייטיב שסיים בהצטיינות את הקורס "אין להעביר מסרים לא ברורים באופן מסורבל". כמובן שהשימוש באדם מזרחי, מצביע ליכוד (לפי הסטיקר על דלתו), שאל ביתו בנט פורץ על מנת להסגביר לו באגרסיביות ובסוף גם לדרוש ממנו שתייה, יוצר אי נוחות מסוימת. אבל אתם יודעים איך זה עם דברים שמכריזים על עצמם כחדשים, בסוף הם הכי ישנים.

תחזית: בנט מגלה שאף אחד לא רוצה למצוא שקד בקערת גרעינים. אף אחד. מילא קשיו, אבל שקד? בחיים לא

העבודה: שלי עלתה

השקת קמפיין הגאווה של העבודה הוא אמנם לא סרטון משמעותי, אבל כולם צריכים לשמוע את רויטל סויד אומרת "פורח" (כמו פרחים) במקום פוראח (forach) ואת שלי יחימוביץ' מניפה יד בזעקת "מה אכפת לי" וממלמלת משהו על עפרה, על מנת ללמוד דבר או שניים על מבוכה וקרינג' בחיים האלה.

תחזית: חוזרים לארון רק כדי לא לפגוש את חברי מפלגת העבודה במסיבה.

כולנו: כחלון מחפש מהפך

כחלון ממשיך להתרפק על העבר, על איך פעם היה פה מהמם לפני שהכל התחרבן, וזורק גם את הקטניפ של הימין הישן – בגין. "הליכוד של בגין", "בגין צדק", "בגין נלחם עבור אנשים כמוני". הוא לא אומר את המילה "ביבי", אבל מבהיר שביבי לגמרי ההיפך מבגין.

בפוליטיקה, כמו בריאליטי ואולי בהכל, יש שתי דרכים לפתות: להבטיח משהו חדש שיהיה יותר טוב, או להבטיח לחזור לתקופה ישנה שהיה בה יותר טוב. כחלון פונה לסנטימנטליים ולנוסטלגיים, הוא כפסע מלשתול בסרטון פריימים מהעונות הראשונות של "חברים" ומפתיע שהסרטון לא מסתיים ב"בגין, לא תאמינו איך הוא נראה היום".

תחזית: האמת מתגלה, ובה נחשף שהיה בינוני בעבר ויהיה בינוני בעתיד. כולם מתאכזבים. סוף

ישראל ביתנו: מי קיבל את איווט לפוליטיקה?

שני דברים הם אינסופיים: היקום וכמה שליברמן יכול להיות גזען. הסרטון החדש שלו מציג אותו יושב מול ערבי במה שנראה כמו ראיון עבודה. "ומה עשית לפני התואר?", הוא שואל אותו, והערבי מספר על פיגועים ודקירה, ואז איך בכלא עשה תארים, השתחרר מוקדם ועכשיו הוא מחפש עבודה אצל ליברמן. "הוא אולי שחקן", מרעים ליברמן למצלמה באווירה רפי גינתית מאיימת אבל עם טונציה שטוחה לחלוטין ("אולי", כי ליברמן לא פוסל שגם הוא מחבל, יש להניח) אבל מסביר על איך בזכותו מחבלים לא משתחררים מוקדם ויכולים להתקבל לעבודה עם שני התארים שלהם מהכלא. כן, ברור, בדיוק כמו כל הערבים שלא עושים שום פיגוע ולא יושבים בכלא והם אזרחים שומרי חוק במדינה, ומתקבלים לכל עבודה שבא להם באופן שוויוני ובלי שום אפליה. 

תחזית: מה עם איזה ראיון עבודה לליברמן?

הליכוד: באנה ביבי הגזמת

האם אורן חזן התמנה לעורך הליכוד TV? הרפרנסים התרבותיים של הליכוד נעצרים איפשהו בניינטיז, ולכן הם נכנסים בגנץ ולפיד דרך שירה של להקת אקווה "ברבי גירל". יאיר לפיד מקבל את תפקיד ברבי וגנץ את תפקיד קן, וזה מעורר אי נוחות בכל כך הרבה מובנים כי מילא לרמוז שהם בובות, או שיאיר בובה של גנץ, אבל זה מרגיש כמו ילד בן ארבע שצורח "יאיר לפיד בת חחחח". רמה כל כך נמוכה שנותר רק לקוות שלפיד וגנץ יחזירו עם "ברבי" של סטטיק ובן אל, עם ביבי בתפקיד סטטיק, בן אל וג'ורדי. 

תחזית: מקווים גם לקאבר ל"מממ בופ" של הנסון