בשבועות האחרונים ליווינו כאן ב-mako את פרוייקט הבוחרים החדשים של שבי זרעיה ושותפו בן רבסקי. במסגרת הפרוייקט, התקיימו ימי בחירות מיוחדים בהשתתפות המתמודדים של המפלגות הגדולות בעשרים בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ מהפריפריה והמרכז. הפרוייקט הניב לא מעט אירועים זכורים כמו מחאת החולצות אל מול מתמודדי הבית היהודי, ויכוחים סוערים בין המתמודדים ושאלות פרקטיות וקשות שנשאלו נציגי המפלגות על ידי התלמידים. אחרי שהצליחו לחזות ב-2009 את עלייתו של ליברמן, ואת ההצלחה של לפיד ב-2013, אי אפשר להתעלם מתוצאות הסקר, שבו השתתפו יותר מ-13 אלף תלמידים.
ועכשיו לתוצאות: מפלגת "יש עתיד" היא הזוכה של מדגם התלמידים, עם 26 אחוזים מקולות הבוחרים. אחריה נמצאת מפלגת "המחנה הציוני" עם 22 אחוזים. עם זאת, הנתון המעניין בהצבעת התלמידים הוא הפער בין התוצאות הכלליות לבין תוצאות תלמידי שכבת י"ב, ששליש ממנה צפוי להשתתף בבחירות ב-17 במרץ. 30 אחוזים מבני השכבה הזו הצביעו למחנה הציוני, והציבו את המפלגה במקום הראשון. אצלם יש עתיד נופלת למקום השני, בפער של עשרה אחוזים.
"יש עתיד" ו"המחנה הציוני" משאירות את המפלגות האחרות הרחק מאחור. "הליכוד" ו"כולנו" חולקות ביחד את המקום השלישי עם עשרה אחוזים. הפתעה גדולה עבור מפלגת "כולנו", וסיבה טובה לאופטימיות לקראת הבחירות. מנגד, מדובר באכזבה גדולה עבור מפלגת השלטון. בתחתית הרשימה נמצאות "הרשימה המשותפת" ו-"ש"ס" עם אחוז אחד בלבד.
הרבה הבטחות נשמעו בחלל האולם משולחן הפאנל, הרבה סיסמאות ו-וויכוחים קולניים ולפעמים אף עימותים קשים מול התלמידים. בכירי הפוליטיקאים שהשתתפו בפרויקט הראו לתלמידים דמוקרטיה מהי. אף על פי שהטונים עלו מדי פעם, הפאנלים היו מלאי תוכן עשיר והתעסקו בכל הדברים שבאמת מעניינים במערכת הבחירות האלה.
במהלך הפרוייקט ראינו כיצד התלמידים של היום הרבה יותר מעודכנים, מעורבים ומבינים. "איך אתה מצפה שנאמין ונצביע למפלגה שלך כשרוב חבריה נחקרים בפרשיות שחיתות?", שאל תלמיד את שרון גל. "מה קודם למה? יהדות או דמוקרטיה?", נשאל מספר פעמים ינון מגל על ידי תלמידי התיכונים. "שש שנים שמחירי הדיור עלו, הפערים בחברה גדלו, יוקר המחיה עלה ואנחנו במערכה שלישית מול חמאס. למה שנצביע לכם?", נשאלו כדרך קבע, נציגי הליכוד. "מה אתם מציעים לנו, למה לנו לבחור בכם?" נשאלו חברי ש"ס בכל בית ספר במרכז.
"אישית, לא אשב עם נתניהו בממשלה"
הפוליטיקאים משכו תשומת לב עם אמירות מיוחדות בכל פאנל מחדש. רחל עזריה לא תשכח את הרגע שבו האשימה את מירי רגב בכך שהיא מחוברת לטייקונים, והזכירה לה את ועדת ששינסקי, רק כדי לגלות שהיא מסתערת עליה כדי להגיב.
יעל גרמן, שרת הבריאות היוצאת אמרה לתלמידים כי היא נגד לגליזציה של סמים קלים. אך חברה למפלגה, בעז טופורובסקי הבטיח: "תהיה לגליזציה של סמים קלים במדינת ישראל". הפוליטיקאים חוששים לפעמים לצאת בהצהרות שאחר כך יצטרכו לחזור בהם. הצהרה כמו זו של מזכ"ל מפלגת "העבודה" ומתמודד "המחנה הציוני", חיליק בר, לא היתה דומה לשום דבר אחר: "אישית, לא אשב עם נתניהו בממשלה" אמר בר והקהל השיב במחיאות כפיים סוערות.
נשמעו אמירות קשות במהלך הפרויקט. אך התבטאותו של יעקב פרי בתיכון אוסטרובסקי ברעננה, היתה ככל הנראה הקשה מכולן: "הבית היהודי יביא לסיומה של הציונות".
לפעמים, זה ירד לפסים אישיים. זוהיר בהלול אמר לשרון גל: "בשבילך כל ערבי זה ערבי". אמנם שרון גל לא השיב לו על כך אבל בפאנל אחר אמר לסתיו שפיר: "איפה גדלת? בפוזה של האוהל ברוטשילד?". היא לא נשארה חייבת והשיבה אש.
מיקי לוי לא ישכח את הפאנל ביבנה. במהלך הדיון הוא תקף את יפעת שאשא ביטון: "את נחמדה, לא רוצה להיכנס בך ברמה האישית". מה שגרם לאראל מרגלית להתערב ולומר ללוי: "אם מישהו היה מדבר ככה לבת שלי, הייתי עושה לו משהו קשה".
אם תשאלו את אורלי לוי, היא היתה אומרת על זה מה שאמרה לעפר שלח: "בנות אל תתנו לגבר שוביניסט לסתום לכן את הפה".
אולי זה נראה כי היו רק מתחים, גינויים וכעסקים בפאנלים אבל נשמעו שם גם גילויי לב ופרגונים רבים. איילת שקד סיפרה שהסתת ההומופוביה גרמה לכך שמישהו ברחוב צרח עליה: "פאשיסטית הומופובית חשוכה". יעקב מרגי פירגן לאורלי לוי על היותה ראש הארגון לזכויות הילד וחברת הכנסת הכי חברתית שיש. מיקי לוי פרגן לאלי אלאלוף על ההצעה המפורטת למיגור העוני שהגיש ל "יש עתיד" בממשלה האחרונה ועל כך הוקמה "ועדת אלאלוף".
שי באב"ד היה מסכם את הפאנלים שנכח בהם כך: "לא יודע מה להגיד על הריאליטי הזה - כל אחד מאשים את השני- אבל אני מבטיח שבעוד שנתיים-שלוש מפלגת 'כולנו' לא תחפש אשמים אלא תצטדק במה עשינו ומה לא הצלחנו לעשות".
בתי הספר שהשתתפו בפרויקט: אורט ליננטל (רמלה), אחד העם (פתח תקווה), מקיף י' (ראשון לציון), לאו בק (חיפה), עירוני י"ד (תל אביב), בן גוריון (פתח תקווה), שרת (נתניה), אוסטרובסקי (רעננה), הריאלית (ראשון לציון), רוטברג (רמת השרון), המושבה (זיכרון יעקב), בית חינוך ירקון (מועצה אזורית דרום השרון), מכבי-רעות (מודיעין), אלון (יבנה), אורט גבעתיים, מוסינזון (הוד השרון), שמעון בן צבי (גבעתיים), אורט דרסקי ואורט חלמי (עכו), עירוני ד' (תל אביב), בני דרור (מועצה אזורית לב השרון).