היי אבי דבוש, אני רק רוצה להזכיר לך שהניסיון האחרון של בעל טור להצטרף לפוליטיקה לא עלה כל כך יפה.
"למי אתה מתכוון, ליאיר לפיד?".
זה די ברור, לא?
"בוא ניקח דברים בפרופורציה. אני עשיתי הרבה מאוד דברים מעבר לכתיבת הטור בתחום העשייה החברתית, אני חושב שהטור שלו והטור שלי משקפים היטב את הפערים החברתיים והמדיניים בינינו".
אתה מגיע מאזור עוטף עזה למוד הסבל, ומרצ נחשבת למפלגת שמאל תל אביבית על גבול הבועתית. איך זה משתלב?
"אני מאוד מכבד את בסיס התומכים של מרצ בתל אביב. אני חושב שראוי לכבד אותם גם מבחינה אלקטורלית, אבל הם שווים לא פחות מאיתנו בעוטף עזה. אבל זה בדיוק העניין, השליחות שלי היא להביא את מרצ לדרום ואת הדרום למרצ. בעבר הכנסת הייתה מזוהה כשמאל ציוני, היום כמעט אף אחד לא רוצה להגדיר את עצמו כ'שמאל', אז מרצ כמפלגת שמאל צריכה להיות מחוברת לפריפריה".
אז אתה מסכים שמרצ מזניחה את הפריפריה?
"המצב כרגע הוא שרוב המצביעים מהמרכז, זה לא סוד. אבל לי אישית הייתה אפשרות לשבת ביציע עם אחי ואחיותיי החברתיים מכל המגזרים ורק להגיד מה רע, ואפשרות שניה היא להיכנס למפלגה שהיא הכי נקייה וישרה בפוליטיקה הישראלית. אבל כן, צריך לתקן ולהשתפר בכל הנוגע ליחס אל הפריפריה. השליחות שלי הוא שהחיבור הזה לא יהיה מלאכותי".
עוד טענה היא שאין מספיק ייצוג של מזרחים. אתה כמזרחי בעצם משחק על טיקט כפול, גם מזרחי וגם מהפריפריה.
"כן. אבל אני לא בא אל הטיקט הזה באופן ריק. יש לי רקורד של 20 שנה בעשייה ציבורית, ואני פוגש יותר ויותר אנשים בדרום שיש להם יותר סימפטיה למרצ, והם רואים שכשיש מישהו שמדבר בשפה שלהם כמוני, מסורתי שבא ממעמד נמוך, וגם מזרחי, אז יותר נוח להתחבר למרצ".
אבל למה שקהל מסורתי יצביע למפלגה שמניפה את דגל הפרדת הדת מהמדינה?
"תראה, אני בא מהמסורת של היהדות הספרדית, שהיא קודם כל יהדות מתונה וחברתית. אני רואה חיבור מאוד גדול בין הערכים היהודיים לערכים של השמאל, גם להסדר מדיני. טוב שיהיו מגוון של אנשים במפלגה. אני אשמח שיהיו עוד ערבים, עוד מזרחים ועוד דוברי רוסית במפלגה. זה בדיוק הכוח של השמאל, המגוון הזה".
באחד הטורים שפרסמת ב-,mako הצגת טענה של תושבי עוטף עזה שהמדינה משתמשת בהם כמו שחמאס משתמש בתושבי עזה. זה לא קיצוני מדי לדעתך?
"לתושבי העוטף עזה, אשקלון, נתיבות אופקים, וגם הקיבוצים והמושבים, נמאס להיות 14 שנה הפוסטר הפטריוטי שמפמפמים אותו, שאנחנו חזקים וחסונים ובזכותנו אפשר לעשות סבב אחרי סבב של לחימה. המחירים המשפחתיים והכלכליים שהתושבים האלו משלמים הם מאוד כבדים, אני רואה את זה בבית על ילדי, אנחנו רואים את זה במרכזי החוסן שמטפלים באלפי ילדים בכל שנה וזה הולך וגובר, ולכן אנחנו אומרים – לא עוד. המדינה צריך לעשות יותר".
אבל המדינה עושה. השקיעו מיליונים בתחנת רכבת חדשה בשדרות, בכפר סטודנטים ליד מכללת ספיר. גם "צוק איתן" שעלה מיליארדים נועד להחזיר את השקט לתושבי הדרום.
"אז המדינה משקיעה מיליארדים והתוצאה היא שאנחנו מרגישים פחות ופחות בטוחים והסבבים נהיים יותר אלימים וקיצוניים".
אבל חלקים בימין טוענים שזה בגלל שהשמאל לא נותן להם לשחרר את החבל ולתקוף את עזה חזק יותר באופן שימגר את החמאס.
"אפשר לדבר על השמאל, אבל הממשלה האחרונה הייתה הכי ימנית שהייתה פה בשנים האחרונות, והיא זו שהחליטה שלא כדאי למוטט את שלטון חמאס. אז הרעיון הזה ירד מסדר היום. בסופו של דבר זה כמו המשפט המפורסם של אלברט אינשטיין, שטיפשות היא לעשות את אותו הדבר בכל פעם ולצפות לתוצאה אחרת. לכן, לצד ההשקעות המבורכות ברכבת ובדברים נוספים, צריך להשקיע בתהליך מדיני. אני גדלתי במשפחה ימנית ליכודניקית וגם שם למדתי שכל סכסוך צריך להיגמר בהסדר".
במרצ המושג "כיבוש" הוא לגיטימי. אתה יכול להגיד שבעיית הקסאמים נגרמת כתוצאה מהכיבוש?
"לא רק במרצ אומרים כיבוש".
לפחות מהצד הישראלי של המפה הפוליטית. בעבודה ובליכוד מדברים על כיבוש?
אז מה הפתרון שלך לבעיית הקסאמים?
"אין פתרון מעכשיו לעכשיו. צריך להשקיע בצורה הכי נדיבה שיש בשיקום עזה".
ואיך גורמים לכך שהכסף הזה לא יגיע לשיקום מנהרות?
"זאת בעיה מהותית אבל בוא נגיד שעדיף להזרים בצורה מאסיבית ולנסות ללכת עם האיחוד האירופי, שהוא היחיד שדיבר על פירוז הרצועה".
מה הסיכוי שלך להיכנס לכנסת? מרצ לא צפויה להגדיל את כוחה באופן משמעותי.
"אני הולך להגיש מועמדות לחמישייה השנייה (מקומות 6 עד 11 ברשימה, ג.ו). אני סומך על מצביעי מרצ שיבינו את החשיבות של החיבור של המפלגה אל הדרום".