בשעות הצהריים נעמדתי מחוץ לקלפי ברחוב פסטלוצי ביפו. לא ליד הים, לא בשכונות היותר יוקרתיות עם בתי הפאר אלא עמוק פנימה בסמטה קטנה ללא מוצא, שהייתה עמוסה במכוניות של אנשים שבאו להצביע. וגם ביפו: משפחות משפחות. הורים וילדים, והרבה מאוד אנשים מבוגרים צעדו בסך לקלפיות. משיחות עם מספר רב של בוחרים עולה תחושת אופטימיות זהירה בקרבם. הם אולי לא שמעו את ההתבטאויות הבדלניות של חברי סיעת בל״ד. הבוחרים אולי לא מודעים לכך שהוצע לרשימה המשותפת לחתום על הסכם עודפים והם סירבו. הם בטוח מודעים לאמירות הקשות של ח״כ חנין זועבי כלפי קורבנות הטרור הישראלים.
עוד בבחירות:
אולם מה שעלה משיחות הרחוב מחוץ לקלפי, הוא שלנבחרי הציבור הערביים יש הזדמנות נדירה מסוגה לדרוש להיות חלק מקואליציה, חלק משיתוף פעולה משמעותי עם החברה הישראלית בכללותה. שהסיבה שהם הלכו בהמוניהם לקלפיות הייתה כדי ללחוץ על מנהיגים לפעול בכיוון הזה, ופחות בכיוון הבדלני. אם הרשימה המשותפת, או אפילו אם חד״ש, לא יבצעו צעד ממשי בכיוון הזה, מערכת הבחירות הזו תסתיים במפח נפש גדול.
עביר, אמא לשניים, עובדת בתחום החינוך, יפו.
״אני אצביע לרשימה המשותפת. בפעם קודמת בחרתי בחד״ש. כל פעם שואפים שיהיה אחוז הצבעה גבוה אבל הפעם זה שונה. אני מרגישה שיש שיעורי הצבעה עצומים מהבוקר. מה שהשתנה הפעם זה שיש פחות תחושת ניכור. נוצרה תקווה ענקית לדיאלוג עם היהודים ולשיח של שוויון וגם נוצרה תקווה שיביאו לנו פתרונות יותר טובים בתחום הדיור והחינוך״.
פתק לבן הפגנתי
קודם לכן הסתובבתי בבת-ים. בקלפי ברחוב נויקלן ואחר כך מעט על הטיילת. כולם הלכו או הולכים או ילכו בהמשך היום להצביע. למעט בחורה צעירה אחת, בשם בר, שהתלוננה קשות על כך שאין היא יכולה להצביע באזור מקום העבודה (התעשייה האווירית) וסיפרה שלא תוכל להתנייד בתחבורה הציבורית שלוש שעות לכל כיוון (עם החלפת אוטובוסים) מבת-ים לחצור הגלילית.
מחוץ לקלפי בבת ים, נערכו דיונים של הבחירה הנכונה עבור מפלגות הימין. המעניין הוא שרוב האנשים שקלו לבחור לבית היהודי או למשה כחלון. אחרים דיברו על ש״ס לעומת יחד של אלי ישי. הליכוד, הליכוד, כמעט ולא הוזכר כאופציה. מצביע אחד נע מיאיר לפיד למשה כחלון. אישה אחרת, על הטיילת, סיפרה שכל המשפחה נוטה ימין אך התסכול מן הליכוד הניע אותם ללכת לקלפי ולשים בהפגנתיות פתק לבן. ״גם בעלי שכל החיים הצביע ליכוד, נמאס לו״.
צעיר ממוצא רוסי, מצביע ימין, סיפר שהוא עדיין לא יודע מה לעשות: ״אני לא מאמין לאף אחד מהם בנוגע לפתרונות שלהם עם הערבים. המנהיגים בימין אומרים דברים סתם״.
בן מזרחי, 21 סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה, תושב בית - ים.
״פעם קודמת הצבעתי לעוצמה לישראל. הפעם שלחתי את המשפחה להצביע לאלי ישי וחלק לבנט. למעט אמרתי להצביע לליכוד ואני עושה הצבעה אסטרטגית לליברמן, בגלל שהוא מתנדנד סביב אחוז החסימה. את אבא שלי שלחתי להצביע ליחד, את אמא שלי לליברמן. את הדודים שלחתי להצביע לליכוד, אבל הם היו מאוד החלטיים. את הסבתא השנייה שלחתי לליברמן ודוד נוסף הוריתי לו להצביע לאלי ישי. והמאמן כושר שלי אמרתי לו להצביע לאלי ישי, ועוד חבר שהגיע לגיל 18 והוא נשלח לבנט״.
עמליה הסבתא: ״אני סבתא של בן ובאמת עשיתי מה שהוא אמר לי. ב-2006 הצבעתי לגמלאים. אבל חוץ מזה אני תמיד ימין. ב-2013 בחרתי בליכוד והפעם בגלל האסטרטגיה של בן הלכתי לליברמן״.
חזי, בן 30, בת ים.
"הצבעתי לש״ס. לא הייתה לי בכלל התלבטות, ומועצת חכמי התורה אמרה ש״ס. אני לא מאמין שדרעי ילך עם הרצוג. מועצת חכמי התורה לא יגידו לו להמליץ על הרצוג, אין מצב. דרעי הוא בסך הכל בובה שלהם. הוא לא יכול להחליט דבר על דעת עצמו וזה לא כמו במפלגות אחרות, הוא יעשה מה שמועצת החכמים תגיד לו״.
אבי, בן 30, עולה מלפני 20 שנה ויוליה, 25, עולה מלפני שנה מאוקראינה.
ילכו להצביע אחר הצהריים ליד הבית.
אבי: ״הדעות שלי מתונות וקשה לי עדיין להחליט . אולי אשים פתק לבן. אנשים לא יודעים במי לבחור. אני בארץ מעל 20 שנה ואני נוטה לנתניהו אבל אי אפשר לעשות בארץ כלום עם הערבים. ליברמן די משקר בנוגע לערבים. אין מישהו , גם לא בימין, שיכול לפתור את הבעיה של הערבים. המנהיגים לא מדברים באופן מציאותי".
יוליה (אבי מתרגם) : ״עוד לא החלטתי. קשה לי להחליט. באולפן הסבירו לנו על הדעות של המנהיגים. אחר כך אני תחליט. אולי ביבי כי רק עליו שמעתי״.
דברה, עולה חדשה מצרפת ורועי (חיו בצרפת 8 שנים, הוא יליד ישראל).
דברה: ״זו הצבעה ראשונה שלי אי פעם בישראל. עלינו בספטמבר. מאוד מרגש להצביע. הדבר היחיד שמעניין אותי זה החברתי- כלכלי ויוקר המחיה והצבעתי לכחלון שאני מקווה שהוא יעשה שינוי".
רועי: "אני הצבעתי לבנט כי אני חושב שיש בו מנהיגות ויש לו את הקו האידיאולוגי הימני האמיתי".
מיכאל בבר, פעיל ליכוד מרכזי בבת ים.
״הצבעתי ליכוד. האווירה פה נהדרת. אני לא זוכר כמה הצביעו פה לליכוד בבחירות הקודמות. כל המשפחה שלי מצביעים לימין. ליכוד או הבית היהודי, לא כחלון למרות שהוא אחד מאיתנו. לי אישית לא הייתה התלבטות. הבן שלי קצת משך את ההחלטה. הוא יותר אידיאליסט והלך בסוף לבנט״.
מיכל קנטי, בת ים.
:אני אשים פתק לבן. מסורתית ההורים שלי ממערך כי עבדו במשרה ממשלתית ואמרו להם מה להצביע. בעלי היה ליכודניק כל החיים והחליט הפעם לשים פתק לבן כי הוא שונא את ביבי. בבחירות הקודמות הצבעתי לביבי ועכשיו פתק לבן. הוא לא עזר לזקנים, לא לבתי חולים, לא שיכון ציבורי. כל הילדים שלי ישימו לבן. כולם מאוכזבים מן הממשלה. כולם מאוכזבים מן הליכוד".