במי נשאר להתגאות?
ההודעה על פרישת ניצן הורביץ מהתמודדות במרצ הותירה את הקהילה הגאה בישראל במצב דכדוך קשה. מצד אחד, יש ח״כים שאולי לא מעוניינים לשלב את הנושא האישי הזה באג׳נדה הפוליטית שלהם . מצד שני, בליכוד, זכה אמיר אוחנה בהישג (מבחינתו). עם זאת, כיוון שהוא התמודד על מחוז תל-אביב הוא משובץ במקום לא ריאלי - מספר 32 ברשימה לכנסת. היידי מוזס, בתו של ח״כ מוזס, לסבית מוצהרת שנטשה בצעירותה את העולם החרדי ומאז פעילה למען זכויות זוגות גאים, החליטה לא להתמודד בבחירות בסיבוב הנוכחי.
במפלגת העבודה ממתינים עדיין לשיבוצים של ציפי לבני. יש להניח שהיא תודיע על שאר השיבוצים שנותרו בידיה (16, 22) רק אחרי הפריימריז ועל כן, גם שם יש עדיין אפשרות לשיבוץ חבר/ת הקהילה (לי יש גם בראש מועמד/ת שבו/בה מדובר).
בינתיים - מה נותר לעשות עם העדרו של הורביץ ממרצ? להשקיע את המאמצים בפעילים בולטים במפלגת "יש עתיד" .
מעניין, האם מיצוב מועמד לטה״בי במקום ריאלי ימשוך אל יש עתיד קולות ממרצ? אגב, מועמד לטה״ב עשוי למשוך גם קולות של צעירים רוסיים (אבל זה כבר עניין אחר).
בורג לא חדש בחד"ש
בשבת קרה לי קרה דבר מצחיק. נסעתי לנצרת כדי לראות את המתרחש בוועידת חד״ש ושם בקהל ישב בשקט יו״ר הכנסת לשעבר אברהם בורג. אוזניות לראשו, הוא הקשיב לתרגום הסימולטני של הנאומים ולא היה נראה כמי שעוסק בפוליטיקה של דילים וחדרים צדדיים מלאים בעשן.
שאלתי כמה אנשים מסביב, והם הרימו גבה, פחות או יותר. הוא מזמן כבר בעניין, הם אמרו לי. הוא פעיל, הוא ציר. אין בכך כל חדש בחד״ש.
הוא מתמודד, שאלתי? לא. ודב חנין חזר על האבחנה: "הוא פה כי הוא פה. אינו מתמודד". ובכלל, הוא מתנגד לאיחוד בין שלושת המפלגות הערבית-יהודית חד״ש ושתי האחרות: בל״ד ורע״ם-תע״ל. בורג התקבל שם במחיאות כפיים מנומסות, אולי קצת יותר, אבל אף אחד לא נדהם מכך שיהודים מעורבים בעשייה פוליטית במפלגה ערבית-יהודית. זה כל הקטע, לא?
דווקא הגעתו של ח״כ אחמד טיבי (תע״ל), הסיבוב הקצר שלו בחדר המדרגות עשתה יותר רעש ובאזז במקום. מה הוא - מן המפלגה האחרת כלפיה חשים הנוכחים בחד״ש בניכור מסוים - עושה שם. שיחה קצרה עם טיבי הבהירה שהוא הגיע אך ורק כדי להתראיין יחד עם החתן-לעתיד, ח״כ מוחמד ברכה לטלוויזיה באותה השעה. טיבי נכנס מן הצד, התיישב מאחורי וילון לבן, תוך 10 רגעים סיים את ענייניו מול המיקרופון (הוא טוב בזה) וברח החוצה אל מדרגות חיצוניות לגשם הסוער תוך שהוא בקושי נראה על ידי הנוכחים באולם.
כל הזמן הזה, באולם הלבן המשיך לשבת בחרישיות כאחד האדם, בורג. אחר כך הוא גם נאם. דיבר בעיקר על החששות מלאומנות יהודית ומדוע התהליך ההפוך, של לאומנות ערבית הוא משהו שיש להתנגד אליו (ולכן, כך בורג, כציר של חד״ש מתנגד לאיחוד בין הסיעות).
רק בדיעבד למדתי שהנוכחות של בורג שם בוועידה עשתה כותרות. דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
